מוטות מנייה

מוטות מנייה (מוטות ששימשו לספירה) היו בשימוש בסין העתיקה לפני המצאת החשבונייה.
השיטה שבה מייצגים מספרים בעזרת המוטות נקראת שיטת מספור המוטות. היא מבוססת על מיקום עשרוני (כלומר, הערך של ספרה נקבע לפי המקום שבו היא נמצאת).
הספרות מ‑1 עד 9 מיוצגות בשתי צורות שונות, לפי המיקום שלהן בתוך המספר. לדוגמה, את המספר 126 אפשר להציג בצורות שונות בהתאם למיקום המוטות.
לרוב משתמשים במוטות אדומים עבור מספרים חיוביים, ובמוטות שחורים עבור מספרים שליליים.
מוטות מנייה שימשו למגוון חישובים מתמטיים, כולל חישוב בערך של π (פאי) ופתרון מערכות משוואות ליניאריות (בעיות שמחפשות מספרים שמתאימים יחד לתנאים נתונים).
בזירה התרבותית, התו 籌 (צ'וּ) מקושר לרעיונות של תכנון ולוגיסטיקה. המילה 運籌學, למשל, מתייחסת למחקר מעשי של תכנון, ולא בהכרח למוטות עצמם.
לאחר תקופה הועברה השיטה לכתיבה שאינה תלויה במוטות. אז הוכנס גם סימן לאפס בצורת מעגל. לפני כן היה קשה להבדיל בין מספרים כמו 10007 ו‑107 בלי רווח גדול יותר בין הספרות, ולכן הכנסת האפס פישטה את הכתיבה.
במאה ה‑13, בתקופת שושלת סונג, הופיעו דגמים חדשים של ספרות המבוססות על מוטות, שעם הזמן התפתחו לספרות הסוג'ואו.

מוטות מנייה הם מוטות ששימשו לספירה בסין לפני החשבונייה.
שיטת מספור המוטות היא דרך לכתוב מספרים לפי המקום שלהם. זה נקרא מיקום עשרוני.
את הספרות 1, 9 כותבים בצורות שונות לפי המקום שלהן במספר. למשל, 126 יכול להיראות אחרת לפי מיקום המוטות.
מוטות אדומים מייצגים מספרים חיוביים. מוטות שחורים מייצגים מספרים שליליים.
באמצעות המוטות עשו חישובים חשובים. הם חשבו גם את π (פאי) ופתרו בעיות עם כמה מספרים יחד.
לאחר זמן הכניסו סימן לאפס בצורת עיגול. זה עזר להבדיל בין מספרים כמו 10007 ו‑107.
במאה ה‑13, בזמן שושלת סונג, פותחה צורה חדשה של הספרות, שהפכה אחר כך לספרות הסוג'ואו.