מוטל גרוביאן

מוטל גרוּבִּיאַן (גם מרדכי גרובייאן, מַאטווֶי גרובייאן; ברוסית: Матвей Михайлович Грубиян) נולד ב-12 ביוני 1909 בסוקולובקה (אז במאלורוסיה של האימפריה הרוסית) ונפטר ב-8 בפברואר 1972 במוסקבה. היה משורר ביידיש, עורך ופעיל תרבות יידיש בעל השקפה קומוניסטית. הוא שרד את תקופת הדיכוי הסובייטית ואת המאסר בגולאג (מחנות עבודת כפייה).

מוטל נולד במשפחה שבה האב היה מלמד. התחיל לעבוד בגיל שלוש-עשרה. למד בסמינר הפדגוגי של מינסק וסיים אותו ב-1938.

כשהנאצים פלשו ב-1941, הצטרף לגרוביאן לצבא האדום (צבא ברית המועצות). סירב לעבוד בעורף כפועל תעמולה ובחר ללחום כרובאי-מכונת בטירונות הרגלים. נפצע לראשונה בקרב על סטלינגרד בנובמבר 1942, ובחלק מהמקרים שוחרר מהשירות לאחר הפציעות. נפצע פעמים נוספות במהלך המלחמה. אשתו הראשונה ובנו נהרגו בגטו מינסק על ידי הנאצים.

לאחר שחרורו מהצבא החל לכתוב בעיתונים כמו "דער עמעס" ו"אייניקייט". בתחילת 1943 היה חבר הוועד היהודי האנטי-פשיסטי ושימש שם כעורך פרסומים ביידיש. ב-19 בפברואר 1949 נעצר במסגרת דיכוי יהודי בברית המועצות. הוא הואשם במתן מידע למתנגדי ברית המועצות ונידון לעשר שנות מאסר בעבודת פרך.

חלק מעונשו ריצה במחנות בסיביר, בין היתר בעיירה אינטה ובסיבלאג. שם מונה לפלדשר (סגן רפואי זוטר). שוחרר ב-1956, קיבל דירה במוסקבה והעביר אליה את אשתו והבת המאומצת. נפטר במוסקבה בתחילת תנועות ההגירה והסירוב הראשונות.

שירו הראשון הופיע ב-1930 בעיתון הפיונירים של חרקוב "זיי גייט". ספר השירים הראשון שלו, "פון קעלער אף דער זון" ("מן המרתף אל השמש"), יצא במינסק ב-1935. ב-1940 יצא ספר נוסף בשם "ליריקה". אחרי המלחמה פרסם ב-1947 את האוסף היידי "גזאנג וען מוט" ("שיר על גבורה") וגם אוסף בביילורוסית בשם "בעקבות המלחמה".

לאחר שחרורו הופיעו תרגומיו ורוב יצירותיו ברוסית: בין היתר כותרים מ-1958, 1962 ו-1967. שירי האוסף האחרון תורגמו בין היתר על ידי יבגני יבטושנקו (משורר רוסי ידוע) ויונה מוריצ. ב-1970 יצא ביידיש ספרו "הרוח שאינה נרגעת". לאחר מותו הופיעו אוספים נוספים, וכמה משיריו פורסמו במגזין "אידישע קולטור" אחרי עלייתה של הזמרת מרינה גורדון.

בבית הספרים הלאומי בירושלים שמורים שבעה מספריו, כולם ביידיש.

אשתו הראשונה ובנו נהרגו במהלך הכיבוש הנאצי בגטו מינסק. לאחר המלחמה חי במוסקבה עם אשתו ובתו המאומצת.

מוטל גרוביאן נולד ב-1909 ונפטר ב-1972. הוא כתב שירים בשפה יידיש. יידיש היא שפת יהודים.

מוטל גדל במשפחה שבה אביו היה מורה. הוא התחיל לעבוד צעיר. למד במינסק וסיים לימודים ב-1938.

כשהנאצים הגיעו, הצטרף לצבא האדום. זהו הצבא של ברית המועצות. הוא בחר להילחם בחזית ולא לעבוד בעורף. נפצע בלחימה בעיר סטלינגרד. אשתו הראשונה ובנו לא שרדו בגטו מינסק. זהו מקום שבו יהודים סבלו בזמן המלחמה.

אחרי המלחמה כתב בעיתונים ביידיש. הוא היה חבר בוועד יהודי שהתנגד לפשיזם. שנה אחרי המלחמה, בזמן דיכוי הממשל, עצרו אותו ושלחו למחנות עבודה קשה שנקראו גולאג. גולאג הוא מחנה שבו אסירים עבדו קשה. שוחרר ב-1956 וחזר למוסקבה.

שיריו הופיעו כבר ב-1930. הספר הראשון שלו יצא ב-1935. אחרי המלחמה פרסם עוד ספרים ביידיש וגם בתרגומים לרוסית. כמה משיריו נדפסו במגזינים אחרי שעורגים עלו מהמדינה.

בספרייה הלאומית בירושלים שמורים כמה מספריו ביידיש.

אשתו ובנו נהרגו בזמן המלחמה. אחר כך חי עם אשתו החדשה ובתו המאומצת.