מול הלבנון

מול הלבנון (Anti-Lebanon, בערבית: אל־ג'בל א-שרקי, "ההר המזרחי") הוא רכס הרים, כלומר שרשרת הרים, ששוכן בין לבנון וסוריה.

הפסגה הגבוהה בחלקו המרכזי היא טלעת מוסא (מעלה משה) בגובה 2,629 מטר. הר החרמון, שגובהו 2,814 מטר, נחשב לעיתים לחלק הדרומי של הרכס ולעיתים להר נפרד.

אורכו של הרכס כ-150 ק"מ. בצדו המערבי נמצאת בקעת הלבנון, שמפרידה בין הרכס להר הלבנון. ממזרח נמצא אגן דמשק, שבו העיר דמשק. בצפון מגיעים ההרים לאזור חומס שבסוריה.

כמו הרי הלבנון, החלק המערבי של מול הלבנון מיוער ופורה יותר מהצד המזרחי.

השם "חרמון" מופיע במקרא (הספרים הקדומים של היהדות והנצרות). ההר נקרא גם בשמות אחרים, כגון "שניר" ו"שריון". חוקרים נחלקים אם השמות אלה כוונו לכל הרכס או רק לחלק הדרומי שלו.

השילוב "שריון ולבנון" מופיע במקורות עתיקים שונים. שמות אלה נזכרים בכתבים אכדיים, באגדות כמו עלילות גלגמש, ובכתובות מממלכות כמו החתית והאשור. גם במקרא ובכתבים מצריים יש אזכורים דומים.

הגאוגרף הערבי מהמאה ה־10, אבן־חוקל, הכיר את השם שניר וקישר אותו למקור נהר הברדה.

מרבית קו הגבול בין לבנון לסוריה נקבע לפי שיאו של הרכס. בהרחבתה של צרפת את מחוז לבנון העות'מאנית, הושארו מקורות הנהרות אמנה (ברדה) ופרפר בשטח סוריה.

מול הלבנון הוא רכס הרים. רכס = קבוצת הרים.

הפסגה המרכזית היא טלעת מוסא, גובהה 2,629 מטר. הר החרמון גבוה יותר, 2,814 מטר. לפעמים החרמון נחשב חלק מהרכס ולפעמים נפרד.

הרכס ארוך כ-150 ק"מ. במערב יש בקעה (עמק) בשם בקעת הלבנון. במזרח יש את אגן דמשק, ושם העיר דמשק נמצאת לא רחוק.

המערב של ההרים מיוער יותר ויש בו קרקע פוריה.

השם "חרמון" מופיע בספרים עתיקים בשם המקרא. ההר נקרא גם בשם "שניר" או "שריון". שמות אלה נמצאו בכתבים עתיקים ובכתובות של ממלכות ישנות.

בימי הביניים גאוגרף ערבי קישר את השם שניר לנהר הברדה.

הגבול בין לבנון לסוריה נקבע בדרך כלל על שיא ההרים. בזמן שהצרפתים קבעו גבולות, הם השאירו את מקורות המים ברדה ופרפר בסוריה.