מונה (מונית)

מונה הוא מכשיר שמותקן במונית. המונה מחשב את מחיר הנסיעה לפי מרחק, זמן הנסיעה וזמן המתנה.

יש מונים כבר מאז רומא העתיקה. אז היו מכשירים מכניים (כלומר חלקים נעים) ששיחרו כדורים קטנים. בסוף הנסיעה שילם הנוסע לפי מספר הכדורים.

המונה המודרני הומצא על ידי הגרמני וילהלם ברון ב-1891. המונית הראשונה עם מונה היתה דיימלר ויקטוריה, ב-1897. מונים מכניים הפיקו רעש תקלוקט אופייני. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הופיעו המונים האלקטרוניים. הם פינו את מקומם לציוד שקט ומדויק יותר.

במרבית המקומות ניתן להפעיל תעריפים שונים לפי שעה או יום. תעריף פירושו חוקי מחיר שונים לשעות שונות. אפשר להוסיף חיובים עבור מטען, או עבור יעד ומוצא הנסיעה.

חידושים מודרניים כוללים חיבור למדפסת ולקורא כרטיסי אשראי, משדרים ששולחים נתונים על פעילות המונית, ושימוש בחיישן (גלאי) שמזהה נוסעים. לעתים מחובר המונה לשלט מואר חיצוני שמראה אם המונית פנויה או תפוסה.

מונה הוא כלי במונית. הוא אומר כמה משלמים על הנסיעה.

לפני הרבה שנים ברומא השתמשו במונים מכניים. מכשירים אלה שיחרו כדורים קטנים. בסוף הנסיעה ספרו את הכדורים וקבעו את התשלום.

המונה המודרני נוצר ב-1891 על ידי וילהלם ברון. המונית הראשונה עם מונה הוכנסה ב-1897 על ידי גוטליב דיימלר. בשנות ה-80 הופיעו מונים אלקטרוניים. הם היו שקטים יותר ולא תקתקו.

המחיר יכול להשתנות לפי שעה ויום. יש תוספות למחסן המטען או לנסיעות מיוחדות. לפעמים יש שלט מואר שמראה אם המונית פנויה. יש גם מדפסת להדפיס קבלה, מכשיר לכרטיס אשראי, ומשדרים ששולחים מידע. חיישן קטן יכול להרגיש שיש נוסעים במונית.