מונרכיה

מונרכיה היא שיטת ממשל שבה ראש המדינה, המונרך, מחזיק בתואר אצולה ומכהן בדרך כלל כל חייו.

לרוב הלגיטימיות (ההסבר למה יש לו כוח) נובעת מירושה. לפעמים היא מבוססת על מסורת, מנהג או חוק.

המונח משמש גם לתיאור מדינה שמנוהלת בשיטה זו. סוגי המונרך נפוצים: מלך, קיסר, נסיך, אמיר או סולטאן.

המילה ביוונית פירושה "שלטון יחיד" (מונוס = יחיד, ארכיה = לשלוט). ביוון העתיקה היא תיארה שליט בעל כוח רב.

מונרכיות נבדלות לפי כמות הכוח של המונרך והאם הוא כפוף לעם או למוסדות.

במסורתית יש למונרך כוח יחסית גדול, אך הוא מושפע ממסורות ומהשכבות האציליות.

מונח זה מתאר מונרכיה שבה למונרך שליטה רחבה מאוד. המקור ההיסטורי במחצית ימי הביניים ובחיזוק צבאי. חלק מהמונרכים טענו לזכות אלוהית (זכות מיוחדת שניתנת להם על ידי הדת) כדי להצדיק את שלטונם. לואי ה-14, מלך צרפת, הוא דוגמה מפורסמת.

המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית החלישו את הנטייה לאבסולוטיזם. גם כיום יש מונרכיות אבסולוטיות בודדות. בחלקן החברה דו‑מעמדית מאוד; בחלקן הממשל מחלק משאבים כדי לשמר יציבות, כפי שנראה במדינות המפרץ.

בחוקה (חוקי היסוד של המדינה) מוגדר תפקיד המונרך. בחוקתית המונרך כפוף לחוקה ולעיתים הוא דמות טקסית בלבד. דוגמה בולטת היא הממלכה המאוחדת, שבה ראש הממשלה מנהל את השלטון בפועל.

לא כל מונרכיה חוקתית הייתה דמוקרטית; בעבר היו מונרכיות חוקתיות שהיו במציאות משטרים פשיסטיים או צבאיים, כמו באיטליה או ביפן של תקופות מסוימות.

במקרים אחרים כוח אמיתי החזיק הצבא או גורם אחר, כמו השוגון ביפן או ראשי צבא בתאילנד.

יש גם מקרים של "רפובליקות וירטואליות", מדינות שמכריזות על עצמן כרפובליקות אך בפועל עוברות בירושה, כך שיוצרות שושלות (דוגמאות היסטוריות ועכשוויות כללו מדינות כמו ניקרגואה, האיטי וקוריאה הצפונית).

הדגם הנפוץ הוא ירושה: התפקיד עובר לקרוב משפחה, לעתים לבן הבכור. כמה מונרכיות עדיפו זכרים, אך בממלכה המאוחדת שונה החוק ב-2013 כדי שלא להעדיף בני על פני בנות. בשוודיה, למשל, נסיכה יכולה להיות יורשת העצר.

בזמנים קדומים היו גם מונרכים נבחרים, ולעתים צבא או אצולה קבעו את הירושה. האפיפיור אישר הכתרות בימי הביניים; נפוליאון הכתיר עצמו לקיסר, בלי שליח דתי.

מונרכיה עלולה להיגמר באמצעות שינוי חוקתי, משאל עם או מהפכה. עם זאת, העדר מונרך לא תמיד משמעו סוף המוסד; היו תקופות שבהן המדינה נחשבה מונרכית גם בלי מונרך בפועל.

קיימים מודלים שונים של איחוד בין מונרכיות. בחלקם המדינה שומרת עצמאות, ובאחרות יש תצורות ייחודיות של שליטה משותפת.

בהיסטוריה ובזמנינו הופיעו מונרכיות עם מאפיינים מיוחדים או יוצאי דופן, שלא תואמים את הדגם הרגיל.

כיום יש כ-43 מונרכיות בעולם. 15 מהן קשורות לחברות הממלכות של חבר העמים הבריטי, עם בתי מלוכה עצמאיים. המונרכיה האחרונה שבוטלה הייתה בברבדוס ב-2021, שהפכה לרפובליקה.

על פי התנ"ך הוקמו בתחילת ימי התנחלות 12 ישויות שנותרו נפרדות. שאול איחד אותן זמנית לממלכה אחת. לאחר מכן המדינה התפלגה לממלכת ישראל ולממלכת יהודה. בתקופות מאוחרות יותר נוסדה ממלכת החשמונאים, שהסתיימה עם כיבוש רומי ב-63 לפנה"ס.

מונרכיה היא דרך להפעיל מדינה. מונרך = ראש המדינה עם תואר.

המונרך בדרך כלל מקבל את התפקיד בירושה ממשפחתו. ירושה = העברה בתוך המשפחה.

המילה מגיעה מיוונית ומשמעה "שלטון של אדם אחד".

במונרכיות כוח המונרך שונה ממדינה למדינה. בחלקן יש לו הרבה כוח. בחלקן הוא טקסי בלבד.

זה אומר שהמונרך שולט כמעט בכל. פעם זה היה מקובל יותר. המהפכות הגדולות הקטינו את המצב הזה.

בחוקה (החוקים העיקריים של המדינה) כתוב מה המונרך יכול לעשות. לעתים הוא רק עושה טקסים.

לרוב התפקיד עובר לילד או לבן משפחה קרוב. בעבר העדיפו בנים מסוימים. היום שינו כמה מדינות את הכללים.

כיום יש כ-43 מדינות עם מונרך. ב-2021 ברבדוס הפסיקה להיות מונרכיה.

בתקופות קדומות היו מלכים בישראל. שאול איחד את השבטים. אחר כך הארץ התחלקה לממלכות Israel ו-Judah. מאוחר יותר הייתה ממלכת החשמונאים. בסוף צעדים חיצוניים שינו את המצב ב-63 לפנה"ס.