שעתוק (סוציולוגיה)

שִׁעְתּוּק הוא העתקה של מבנה חברתי מצד אחד לדור הבא. זה אומר שמעמד חברתי, קבוצות ויחסים יכולים לעבור בירושה חברתית.

במושג הקפיטליסטי מדברים על ניעות חברתית (מוביליות), היכולת לקפוץ למעמד גבוה דרך הצלחה כלכלית. בפועל, שעתוק מקשה על זה. הצלחה של אדם פעמים רבות תלויה בעושר ובמשאבים של הוריו.

גישות קונפליקט אומרות ששעתוק משרת את האינטרסים של הקבוצות שבפסגה. הן שומרות על היתרונות שלהן כדי שלא יאבדו כוח.


הצורה הישירה ביותר: העברה של נכסים וכסף מהורים לילדים. זו שיטה ברורה לשמור על מעמד.

הון תרבותי הוא אוצר המיומנויות והידע של אדם, כמו השכלה ותעודות אקדמיות. אפשר להמיר הון כלכלי להון תרבותי, ולכן משפחות עשירות נותנות לילדיהן יתרון שיכול לחזור להן כלכלית.

הון חברתי הם הקשרים וההיכרות של אדם. קשרים אלה עוזרים להשיג הצעות עבודה ויחס מועדף. ילדים שמגיעים ממשפחות עם קשרים מרוויחים סיכויים גבוהים יותר.

המושג הביטוס (מפי הפילוסוף פייר בורדייה) מתאר אוסף הרגלים, טעמים ודרכי התנהגות שאדם לומד בבית ובבית הספר. הביטוס עובד בדרך סמויה, ונותן יתרון במבחני מיון או בראיונות עבודה. למשל, בסרט "נערה עובדת" הגיבורה משנה מבטא כדי להתקדם בעבודה.

שעתוק מופיע גם ביצירה תרבותית. ספרים ומוזיקה מושפעים מפעולות עבר. זה מעלה שאלות על זכויות יוצרים, כי יצירות בנויות על יסוד תרבותי משותף.

שעתוק זה העתקה של מעמד חברתי מהורים לילדים. זה אומר שמי שחי בבית עשיר, בדרך כלל ייגדל עם יותר אפשרויות.

אנשים מדברים על מוביליות. מוביליות זו היכולת לעבור ממעמד אחד לאחר בחברה.


הורים יכולים לתת לילדיהם כסף ונכסים. זה עוזר להם להישאר במעמד גבוה.

הון תרבותי, דברים כמו השכלה ותעודות. ילדים של הורים עשירים מקבלים אותם בקלות.

הון חברתי, החברים והקשרים של המשפחה. הכרות טובה יכולה להביא עבודה והזדמנויות.

הביטוס הוא אוסף הרגלים וטעמים שאדם לומד בבית. הוא משפיע על איך אנשים מדברים ומתנהגים בעבודה ובמבחנים.

גם ספרים ושירים מושפעים ממה שהיה לפני. זה מקשה על ההבחנה מי המציא משהו לגמרי חדש.