יוונית אטית קוינה
מוקדון או מקדוניה הייתה ממלכה עתיקה בחבל הבלקן, בשטח שכולל חלקים של יוון של היום. היוונים ראו בה ישות חצי‑ברברית, ושלטיה לא היו מרכזיים בפוליטיקה של ערי המדינה היווניות. הממלכה עלתה למעמד חשוב בסוף התקופה הקלאסית, במאה ה‑4 לפנה"ס.
פיליפוס השני, מלך מוקדון, איחד וכבש חלקים מיוון. הוא אימץ את דת יוון וגייס חיילים מהערים היווניות לצבאו. בנו, אלכסנדר הגדול (נקרא גם אלכסנדר מוקדון), הוביל מסעות כיבושים ענקיים. אלכסנדר כבש את האימפריה הפרסית, הגיע לחלקים מכל רחבי המזרח ואף להודו, והפך את מוקדון לאימפריה עצומה לזמן קצר.
האימפריה קרסה אחרי מותו של אלכסנדר. במלחמות הדיאדוכים אנטיגונוס מונופתלמוס הצליח להשתלט על מוקדון וייסד את השושלת האנטיגונידית. השושלת הזאת שלטה עד 168 לפנה"ס, אז רומאים הביסו את המלך פרסאוס בקרב פידנה. לאחר מלחמת מוקדון השלישית פירקו הרומאים את הממלכה לארבע מדינות חסות. בסופו של דבר רומא סיפחה את האזור והפכה אותו לפרובינקיה רומית. בשנת 1991, בחלק משטחיה העתיקים, הוקמה רפובליקת מקדוניה בעקבות פירוק יוגוסלביה.
החברה המוקדונית הייתה בעיקר כפרית. האיכרים החופשיים היוו את רוב העם ואת רוב הצבא. האוכלוסייה התחלקה למוקדונים עם זכויות מלאות ולתושבי קבע ללא אזרחות. לתושבי הקבע היו זכויות דתיות וחופש לשמור על מנהגיהם ולדבר בשפתם, אך הם לא נהנו מזכויות פוליטיות מלאות. חלקם שירתו בצבא כחיילים רגלים או פרשים קלים.
המלך שלט בירושה, אבל אישור היורש דרש את תמיכת הצבא. המלך היה בעיקר מנהיג צבאי וראש האצולה. עוזריו וקציניו נקראו "הטיירוי", ידידי המלך.
יוונית אטית קוינה
מוקדון או מקדוניה הייתה ממלכה ישנה באזור הבלקן. זהו מקום שהיום חלקו ביוון של היום. היוונים חשבו עליה לפעמים כעל מקום קצת שונה מהם.
הממלכה נודעה כבר במאה ה‑9 לפנה"ס. היא גדלה מאוד במאה ה‑4 לפנה"ס. המלך פיליפוס השני חיזק את המדינה. בנו היה אלכסנדר הגדול. אלכסנדר יצא למסעות וכבש שטחים רחבים. אחרי מותו הממלכה נחלשה. הרומאים הביסו את המלך פרסאוס ב־168 לפנה"ס. הם חילקו את הממלכה ואז סיפחו אותה לפרובינקיה רומית. ב־1991 הוקמה בחלק מהשטח רפובליקת מקדוניה.
האנשים היו בעיקר חקלאים. האיכרים היו חופשיים. הייתה חלוקה בין מוקדונים עם זכויות לבין תושבי קבע ללא אזרחות. לתושבי הקבע היה חופש דת ולפעמים גם אפשרות לחיות על פי חוקיהם. הצבא המוקדוני היה מאורגן היטב.
המלך היה תפקיד שעובר בירושה. עם זאת, הצבא אישר את היורש. המלך היה בראש הצבא והאצילים. אנשי הממלכה שכנו בצוותים שעזרו למלך, וקראו להם "הטיירוי", כלומר ידידי המלך.
תגובות גולשים