מוראה

מוראה (ביוונית: Μωρέας) היה השם שבו כונו חצי האי פלופונסוס בימי הביניים על ידי שליטים פרנקים. הכינוי הופיע כבר במאה ה־10 ב"הכרוניקות של מוראה", ספר מהמאה ה־14 בת כ־9,000 שורות, שמכיל פרטים על עליית הפרנקים ביוון אך נחשב לאמינות מוגבלת.

לאחר מסע הצלב הרביעי כבש חלק מהפרנקים את האימפריה הביזנטית והקימו ישויות מדיניות חדשות. הפלופונסוס נקרא אז מוראה, וחולק בין ישויות פרנקיות שונות. החשובה שבהן הייתה נסיכות אכאיה (נסיכות = מדינה בראשות נסיך). לצד זו היו שליטה של האימפריה של ניקהיה, ושטחים בשליטת ונציה.

הנסיך הבולט ביותר היה גיום השני וילאהרדואין. הוא ביצר והפך את העיר מיסטרס, קרוב לספרטה, לבירתו. בשנת 1259 הפסיד גיום לאימפריה הביזנטית המתחדשת, וחלק מממלכתו עבר אליה. אחרי מותו ובאמצעות נישואי בתו לפיליפ בנו של שארל מאנז'ו, נכנסה נסיכות אכאיה להשפעה של ממלכת נאפולי.

ב־1348 הקימו הביזנטים יחידה אוטונומית בדרום הפלופונסוס, שידועה בדספוטט מוראה (דספוטט = שלטון אוטונומי ביזנטי). הדספוטט התרחב בהדרגה וכבש לבסוף את כל הפלופונסוס בשנת 1430, אך ההשתלטות הופרעה זמנית ב־1383 על ידי גדוד שכירים מנווארה.

הטורקים כבשו את מוראה בין 1458 ל־1460 ושלטו בה עד המאה ה־19, עת מלחמת העצמאות היוונית. בתקופה קצרה בין 1685 ל־1714 שלטו שוב הוונציאנים. מאז המאה ה־19 הפסיקו לקרוא לחצי האי בשם מוראה.

מקור השם אינו ודאי. השם מופיע בכתבים ביזנטיים מהמאה ה־10. יש כמה השערות:
- שורש סלאבי: המילה הסלאבית לים היא "מורה" (Мо́ре), ומשם "מוראה" כ"אדמה על הים".
- מייחסים את השם למילה היוונית לתות (עץ תות). זאת אולי בהקשר לתולעי המשי שהוכנסו לביזנטיון במאה ה־6.
- אפשר שהשם נגזר משינוי באיות של "Roma" (הרומי).
- סטיבן רנסימן הציע שמקור השם הוא בדמיון צורת חצי-האי לעלה של עץ תות.

מוראה (ביוונית: Μωρέας) היה השם לפלופונסוס בימי הביניים. פרנקים (לוחמים מארצות מערב אירופה) קראו כך לחצי האי.

השם מוזכר כבר במאה ה־10. יש כתובת עתיקה שנקראת "הכרוניקות של מוראה". הספר הוא גדול אך לא תמיד נאמן.

אחרי מסע הצלב הרביעי כבש חלק מהפרנקים את האזור. הם הקימו שם מדינות קטנות. החשובה שבהן קראו לה נסיכות אכאיה. הנסיך גיום השני בנה את העיר מיסטרס ליד ספרטה. הוא עשׂה אותה לבירה.

ב־1259 גיום הפסיד, וחלק מאדמותיו עברו לביזנטים. אחר כך נסיכות אכאיה נמסרה בידיים של בית נאפולי דרך נישואים.

ב־1348 הקימו הביזנטים בדרום מדינה אוטונומית שנקראה דספוטט מוראה. דספוטט (מדינה קטנה עצמאית) התרחב ולקח את כל הפלופונסוס עד 1430. ב־1383 חלקים נכבשו זמנית על ידי גדוד שכירים מנווארה.

הטורקים כבשו את מוראה בין 1458 ל־1460. הם שלטו שם עד שאזור זה קיבל חזרה את החופש בתחילת המאה ה־19. בין 1685 ל־1714 שלטו שם הוונציאנים לזמן קצר.

אין הסכמה על מקור השם. יש כמה רעיונות:
- מהמילה הסלאבית לים "מורה".
- מהמילה היוונית לתות (עץ תות).
- אולי שינוי של המילה "Roma".
- או בגלל שצורת החצי־אי דומה לעלה תות.