מורייבת (בערבית: المريبط) הוא אתר ארכאולוגי ליד נהר הפרת בסוריה, בקרבת תל אבו הוריירה. האתר היה יישוב קבע חשוב שממנו ניכרת המעבר לחקלאות.
האתר נסקר לראשונה ב־1964. החפירה הראשונה החלה ב־1971 בראשות הארכאולוג ז'אק קוון. ב־1993 החליף אותו דניאל סטרודור והמשיך בחפירות.
במורייבת זוהו ארבעה שלבי יישוב עיקריים: השלב הנאטופי (10,600, 9,600 לפנה"ס), תקופת ציידים־לקטים שבה החלו שהיות קבועות; השלב החיאמי (10,000, 9,500 לפנה"ס), שלב מוקדם של הנאולית; השלב המורייבתי (9,500, 8,800 לפנה"ס); והנאוליתי הקדם־קרמי, שנמשך לתוך האלף השמיני לפנה"ס.
בעבודות החפירה נמצאו סוגי כלי צור (כלי אבן חדים) כמו חידים חיאם וביבלוס. בתים בכפר היו בתחילה מעגליים. לקראת סוף התקופה הנאוליתית קדם־קרמית הפכו הבתים לריבועיים. הבנייה נעשתה מלבני גיר וטיט (טיט = בוץ מעורבב וייבש).
בתחילת המורייבתי הוקם מבנה מעגלי משותף. בתחילה שימש לאחסון דגנים. בהמשך הוא הפך למוקד טקסי־דתי.
האזור שייך לסהר הפורה. בו צמחו צמחים בריאים שנאכלו, כגון חיטת אינקורן, חיטת אמר, אפונה ועדשים. השוואת עובי הזרעים בשכבות השונות מצביעה על טיפוח וגידול הדרגתי של גידולי הדגן, אך אין הוכחה סופית לביות מלא.
בשטח נצוד שור הבר בתקופות מוקדמות. בתקופה המאוחרת נראה שהתפתחו בעלי חיים מבויתים כמו כבשים, עזים, חזירים ושוורים.
ממצאים נוספים כוללים כדים וכלי אבן, ריהוט, וסיכות נחושת. נמצא גם פסלוני אלות פוריות, המוצגים היום במוזיאון הלאומי בדמשק. באתר נתגלו אותות חימר, קנים קטנים שנראו כאמצעי תקשורת קדום שלפני הכתב. לכל אות צורה ומשמעות ייחודיות.
לאחר הקמת סכר טבקה האזור הוצף, וכיום האתר שוכן מתחת למי אגם אסד.
מורייבת הוא אתר ארכיאולוגי ליד נהר הפרת בסוריה. זהו יישוב קדום שבו אנשים חיו וקיבלו עצות חקלאיות ראשונות.
האתר נחקר לראשונה בשנות ה־60. חפרו שם ארכיאולוגים ב־1971 ומאוחר יותר גם ב־1990‑ים.
במורייבת היו מספר שלבים עתיקים. היו שם אנשים מתקופת הנאטופי. זהו שלב שבו היו ציידים ולקטים שהחלו להתיישב במקום.
בתחילה הבתים היו מעגליים. אחר כך בנו בתים ריבועיים מלבני אבן ובוץ.
נמצא שם מבנה עגול גדול. בהתחלה שמרו בו דגנים. אחר כך נהגו לקיים בו טקסים דתיים.
האזור היה עשיר בצמחים שימושיים. גדלו בו חיטים פשוטים, אפונה ועדשים. הזרעים נעשו עבים יותר עם הזמן. זה מראה שאולי טיפחו אותם.
בהמשך החלו להחזיק גם בעלי חיים כמו כבשים ועזים.
נמצאו במקום גם כלי אבן, כדים, סיכות נחושת ופסלוני אלות. אותיות חימר קטנות שימשו לתקשורת לפני הכתב.
לאחר שבנו את סכר טבקה, המקום הוצף. היום האתר נמצא מתחת למי אגם אסד.
תגובות גולשים