מוריס עמנואל (2 במאי 1862, 14 בדצמבר 1938) היה מלחין צרפתי.
נולד בבורגונדי וגדל בדיז'ון. כבר בגיל שבע שר במקהלת הקתדרלה (מקהלה = קבוצת זמרים בכנסייה). למד בקונסרבטואר של פריז, בית ספר למוזיקה, ולקח שיעורים בקומפוזיציה (קומפוזיציה = כתיבת מוזיקה) אצל ליאו דליב. שם יצר גם קשר עם קלוד דביסי.
עמנואל פיתח קריירה אקדמית בולטת. בשנת 1895 פרסם מסה על מוזיקה יוונית עתיקה. בשנת 1909 התמנה לפרופסור לתולדות המוזיקה בקונסרבטואר של פריז. בין תלמידיו היו אוליבייה מסייאן ואנרי דיטייה. הוא חקר שירי עם, מוזיקה ממזרח (מוזיקה אוריינטלית) ושימוש במודוסים (מודוסים = סולמות מוזיקליים ישנים) שונים. השימוש במודוסים בחיבוריו הצית מחלוקת עם דליב, שאפילו פסל אותו מלגשת לפרס רומא.
בשנים 1904, 1907 שימש כמנצח מקהלה בכנסיית סן-קלוטילד. יצירותיו כוללות אופרות על פי אייסכילוס (כמו "פרומתאוס הכבול" ו"סאלאמין"), סימפוניות, רביעיות מיתרים ומוזיקה קאמרית. שש סונטינות לפסנתר מייצגות היטב את תחומי העניין שלו: הן כוללות השפעות בורגונדיות, שירת ציפורים, נעימות עממיות ושימוש במודוסים הינדים.
מוריס עמנואל (2/5/1862, 14/12/1938) היה מלחין מצרפת.
נולד בבורגונדי וגדל בדיז'ון. בגיל שבע השתתף במקהלה של הקתדרלה. הוא למד בקונסרבטואר של פריז. קונסרבטואר הוא בית ספר למוזיקה. המורה שלו היה ליאו דליב. הוא הכיר גם את קלוד דביסי.
עמנואל כתב על מוזיקה יוונית ישנה. ב-1909 הוא הפך לפרופסור ללימודי מוזיקה. הוא אהב שירי עם ומוזיקה מהמזרח. מודוסים הם סולמות מוזיקליים ישנים. שימוש כזה במוזיקה הפתיע את המורים שלו.
הוא עבד כמנצח מקהלה בכנסייה כמה שנים. הוא חיבר אופרות, סימפוניות ומוזיקה לחדרים קטנים. הוא כתב שש סונטינות לפסנתר. בחלק מהן נוכל למצוא שירים מבורגונדי, שירת ציפורים וגם סולמות הינדים.
תגובות גולשים