מזרקת טרווי היא הגדולה שבמזרקות התקופה הבארוקית ברומא. בארוק הוא סגנון אמנותי מפואר שמאפיין בניינים ומזרקות מהמאה ה־17 וה־18. המזרקה היא גם אתר תיירות מרכזי, ותיירים רבים יושבים על המדרגות סביבה במשך כל היום והלילה.
מקורות המזרקה עתיקים. במקום הסתיים אקוודוקט (תעלה שהביאה מים לעיר) שנבנה כבר בשנת 19 לפנה"ס. הרומאים בנו מזרקות היכן שסיימו את האקוודוקטים. במאה ה־15 חידש האפיפיור ניקולאוס החמישי את האקוודוקט ובנה בריכה במקום.
בשנת 1629 הזמין האפיפיור אורבנוס השמיני תכנון של ג'ובאני לורנצו ברניני, אך התוכנית לא בוצעה. התוכנית הסופית יצאה לאחר תחרות אדריכלית שיזם קלמנס השנים עשר ב־1730. האדריכל ניקולא סלבי החל בעבודות ב־1732. הבנייה הושלמה רק ב־1762, אחרי מות האפיפיור וסלבי.
במרכז המזרקה עומד פסל של נפטון, אל הים, בתוך גומחה. לצדו עומדים הטריטונים וסוסי הים, שמייצגים את שליטת נפטון במים.
לפי אגדה, השלכת מטבע ביד ימין מעבר לכתף שמאל מבטיחה שתחזור לרומא. אגדה זו השפיעה על הספר Coins in the Fountain (1952) ועל הסרט Three Coins in the Fountain (1954). בסרט שלוש דמויות משליכות מטבעות ונכנסות להרפתקאות רומנטיות, ומשם נוצר השימוש להשליך שלושה מטבעות כביטוי למזל באהבה. המזרקה גם הופיעה בסרטו של פדריקו פליני, La Dolce Vita, שבו אניטה אקברג התרחצה במי המזרקה.
בשנת 2016 הושלכו למזרקה מטבעות בשווי כמיליון וחצי דולר. המטבעות נאספים ומשמשים למימון סופרמרקט שמספק מצרכים בחינם לנזקקים. מדי פעם עוצרים שוטרים אנשים פרטיים שמנסים לגרוף מטבעות מהמזרקה.
מזרקת טרווי היא מזרקה גדולה בעיר רומא. הרבה תיירים אוהבים לבוא לשם ולצלם.
המקום היה סוף של אקוודוקט. אקוודוקט זה תעלה שמביאה מים לעיר. הרומאים בנו שם כבר לפני שנים רבות. מאוחר יותר בנה האפיפיור ניקולאוס החמישי בריכה במקום.
ב־1732 התחילו לבנות את המזרקה כפי שהיא היום. הבנייה הסתיימה ב־1762. האדריכל שקיבל את העבודה נקרא ניקולא סלבי.
במרכז המזרקה עומד פסל של נפטון. נפטון הוא אל הים. לידו יש טריטונים וסוסי ים שעוזרים לו לשלוט במים.
יש אגדה שאומרת: אם משליכים מטבע ביד ימין מעבר לכתף שמאל, תחזרו לרומא. האגדה הופיעה גם בספר ובסרט ישן. בסרט מפורסם התרחצה השחקנית אניטה אקברג במי המזרקה.
בשנת 2016 הושלכו למזרקה הרבה מטבעות בשווי גדול. המטבעות נאספים ומשמשים לקנות מצרכים לנזקקים.
תגובות גולשים