מחשבת ישראל

מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות העוסק ביצירות המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, ובהבנת הקשרים וההשפעות בין דפוסי החשיבה היהודיים לפילוסופיה הכללית. מדעי היהדות כאן פירושם חקר טקסטים, דת, היסטוריה ותרבות יהודית.

הישיבה התיכונית מדרשית נעם הייתה הראשונה שלימדה את התחום בצורה מסודרת, לפי תוכנית של הרב שאול ישראלי. לאחר פרסום ספרו "פרקים במחשבת ישראל" הכיר משרד החינוך בתחום כתעודת בגרות אלטרנטיבית לספרות. כיום רוב הישיבות התיכוניות מלמדות אותו.

באקדמיה נעשה שינוי גדול ביוזמת פרופ' אליעזר שביד וצוות, כשבאוניברסיטה העברית איחדו חוגים הקשורים לפילוסופיה יהודית וקבלה ולתולדות המחשבה היהודית. המטרה הייתה לחקור את רצף המחשבה היהודית מהמקרא ועד ימינו. עם זאת, מחשבת המקרא לא נכללה רשמית בכל הפרויקטים.

בישיבות הגבוהות בזרם הציוני־דתי הלימוד קרוי לעיתים "לימוד אמונה". הוא כולל קריאה בספרי פילוסופיה יהודית קלאסיים כמו הכוזרי וחובות הלבבות, בעבודות המהר"ל ובכתביו של הרב קוק. הכנסת התחום לתוכנית בישיבה מיוחסת לרב קוק, כשייסד את ישיבת מרכז הרב.

מחשבת ישראל עוסקת ברעיונות והסיפורים של העם היהודי. מדעי היהדות אומר ללמוד טקסטים והיסטוריה יהודית.

ישיבה תיכונית בשם מדרשית נעם לימדה את התחום ראשון. הרב שאול ישראלי כתב תוכנית וספר על כך. אחר כך משרד החינוך הכיר בכך כמקצוע לבחינה בבית הספר.

באוניברסיטה העברית שינו את המחלקות כדי ללמוד את כל רעיונות היהדות ביחד. הם רצו לראות את הקשר מהמקרא עד היום.

בישיבות של הציונות הדתית לומדים מחשבת ישראל גם כ"לימוד אמונה". קוראים שם ספרים ישנים ומוכרים, למשל הכוזרי. הרב קוק עזר להכניס את הלימוד הזה לתוכניות בישיבה.