חנה קהת

חנה קהת (נולדה ב-1959) היא פרופסור לתולדות ישראל ומרצה בתנ"ך, במחשבת ישראל (החשיבה והפילוסופיה היהודית) ובלימודי מגדר (חקר תפקידים ומגדר בחברה) במכללות חינוך שונות, כולל גבעת וושינגטון, סמינר הקיבוצים ומכללת אחוה. היא מייסדת "קולך", תנועה פמיניסטית ציונית-דתית שפועלת לקידום שוויון לנשים במסגרת החברה הדתית. ב-2015 זכתה בפרס רפפורט לנשים פורצות דרך.

נולדה בירושלים למשפחה חרדית. אביה, הרב שלמה פישר, שימש כראש ישיבת איתרי. היא נשואה לרב ד"ר ברוך קהת. לזוג שישה ילדים. התגוררה בעבר בנווה דניאל ובגוש עציון; כיום מתגוררת בקטמון, ירושלים.

בשנת 1998 כיהנה כראש מדרשת לינדנבאום ("ברוריה") בירושלים. היא הייתה בין יוזמי בית הספר "ראשית" בגוש עציון, שבכיתותיו משולבים ילדים עם מוגבלויות (כ־25% מכל כיתה). קהת למדיה והשתתפה בתכניות מנהיגות חינוכית במכון מנדל, והייתה עמיתת מחקר במכון הרטמן בין 2003 ל-2008.
בשנת 2007 נתבקשה להקים תיכון דתי לבנות בשם "מדרשיית הרטמן לבנות". בית הספר הוקם אך קהת עזבה בנובמבר 2007 בעקבות התנגדות לניהולם על ידי גבר.

ביולי 1998 הקימה קהת את "קולך", ותמכה בפעילות מעשית לשינוי מעמד האישה בחברה הדתית. היא הובילה את התנועה עד 2004 ושבה להנהלה ב-2008. ב-2003 יזמה ומקדמה תלונות על הטרדה מינית נגד ראש מדרשה, הרב יצחק כהן; בעקבות זאת הוקמה ועדת בדיקה ובסופו של דבר הודה או הודח הרב כהן. המקרה נחשב בין הגורמים להקמת פורום לטיפול בתלונות הטרדה מינית מצד בעלי סמכות ב-2003.
במרץ 2007, בדיון על מסורבות גט, קראה קהת לחילונים להימנע מנישואים הלכתיים, דבר שזכה לביקורת בקהילה הדתית.

קהת קיבלה מספר הכרות ציבוריות: אות הנשיא למתנדב (2004), אות שדולת הנשים ומענק קרן אבי חי (2005), תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן (2010), פרס רפפורט (2015) ואות הוקרה מויצו-ירושלים (2016). ספרה זכה בפרס מתנאל לשנת תשע"ז.

ב-2005 השלימה דוקטורט באוניברסיטה העברית. מחקרה בחן תמורות ברעיון של "תלמוד תורה" (לימוד תורה) בעידן המודרני ובהשפעת הוגים מרכזיים כמו הנצי"ב, הרב קוק והחזון איש, וכן השפעות של אדמו"רים מחוגי חסידות פולין. היא פרסמה כמה ספרים על יחסי פמיניזם ויהדות, כולל עבודות על לימוד תורה לנשים והתפתחות האידיאה של לימוד נשים בתוך הקהילה הדתית.

בשנת 1994 החלה ללמד במכללת אורות ישראל. שם הקימה מסלול ניסיוני להכשרת מורים לחינוך הומניסטי-יהודי. ב-2008 הודיעה המכללה על פיטוריה, מה שהוביל למאבק משפטי. ב-2010 הגיעו הצדדים להסדר פשרה, ולפי ההסכם המשיכה ללמד במוסדות אחרים תוך שמירה על זכויותיה.

חנה קהת נולדה ב-1959 בירושלים. היא פרופסור ומרצה בתנ"ך ובמחשבת ישראל. היא גם מלמדת על תפקידן של נשים בחברה (לימודי מגדר).

אביה היה רב. היא נשואה לרב ברוך קהת. יש להם שישה ילדים. הם גרו בנווה דניאל והיום גרים בקטמון, ירושלים.

בשנת 1998 הנהיגה מדרשה בשם "ברוריה". היא סייעה להקים בית ספר שמקבל ילדים עם מוגבלויות. בכיתות יש כ-25% ילדים כאלה.

ב-1998 הקימה קהת את "קולך". זאת תנועה שעובדת למען שוויון לנשים בחברה הדתית. היא עזרה לחשוף תלונות על הטרדה מינית נגד מנהל מדרשה. זה הוביל להקמת פורום שיעזור לטפל בתלונות כאלה.

קיבלתה פרסים רבים. בין היתר: אות הנשיא למתנדב ופרס רפפורט. היא כתבה ספרים על נשים ולימוד תורה. אחד מספריה זכה בפרס על ספר מחשבת ישראל.

בשנת 1994 החלה ללמד במכללה. ב-2008 סיכמה המכללה לפטר אותה. זה הוביל למשא ומתן משפטי. ב-2010 הוסדרו העניינים והיא המשיכה ללמד במכללות אחרות.