מטאפיזיקה

מֵטָאפִיזִיקָה היא ענף בפילוסופיה שעוסק בטיבו של המציאות. המטאפיזיקה שואלת איך חומר ונפש קשורים, איך תכונות שייכות לדברים, ומה הקשר בין מחשבה למציאות.

המונח מגיע מיוונית: 'מֵטַא' פירושו מעבר, ו-'פיזיקה' (physis) פירושו טבע. המילה הופיעה בשם זו אצל אריסטו, כי המסמך הזה נמצא אחרי ספרו 'הפיזיקה'. עם הזמן נהפכה מטאפיזיקה לשם לשאלות "על" הטבע, כלומר שאלות מסדר שני על העולם הקונקרטי.

המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות על קיום, אובייקטים, תכונות, מרחב, זמן, סיבתיות והיתכנות. היא בודקת איך המושגים האלה מתחברים וכיצד הם מתארים את המציאות.

ענף מרכזי הוא האונטולוגיה, או תורת היש, החוקר מה קיים ומה טבען של הישות והקשרים ביניהם.

פילוסופים מנסים גם להבהיר מושגים ששימוש יומיומי בהם מטושטש. עמנואל קאנט חיבר בין מטאפיזיקה לאפיסטמולוגיה (תורת הידע). קאנט טען שאנו מכירים רק את עולם התופעות (הדברים כפי שהם נראים), ולא את "הדברים כשלעצמם". בכך קבע גבולות ליכולת התבונה. רבים ראו בכך סיום המטאפיזיקה. עם זאת, פרופ' ירמיהו יובל טען שכוונתו של קאנט הייתה להחיות את העיסוק במטאפיזיקה אחרי הספק של דייוויד יום.

מֵטָאפִיזִיקָה היא תחום בפילוסופיה. פילוסופיה פירושה חקירת שאלות גדולות על העולם.

המילה מטא-פיזיקה מגיעה מיוונית. 'מטא' פירושו מעבר. 'פיזיקה' פירושו טבע. אריסטו קרא כך לכתב כי הוא הופיע אחרי ספרו על הפיזיקה.

מטאפיזיקה שואלת מה יש בעולם. היא בודקת איך חומר ונפש קשורים. היא שואלת גם על זמן, מרחב וסיבה.

אונטולוגיה (תורת היש) בודקת מה קיים בפועל.

הפילוסוף קאנט אמר שאנו רואים רק את המראה של הדברים. המלה 'תופעות' פירושה איך הדברים נראים לנו. הוא חשב שאין לנו גישה ישירה ל"דבר עצמו". יש מי שאמר שקאנט קיבל את זה כדי לחדש את המחשבה אחרי הפילוסוף יום, שאמר שקשה לדעת כל כך הרבה.