מטמורפוזות

'''מטמורפוזות''' הוא שיר אפי ב־15 ספרים מאת אובידיוס (43 לפנה"ס, 17 לספירה). היצירה הושלמה בשנת 8 לספירה. היא כוללת כ־11,995 טורים ומאגדת למעלה מ־250 מיתוסים מרכזיים מהמימד היווני והרומי ועוד מקורות עתיקים.

הקו המקשר ביצירה הוא גלגול הצורה: דמויות עוברות שינוי והופכות לבעלי חיים, לצמחים או לחפצים. נושאים חוזרים הם אהבה, כוחה של האלים ועלילת הגורל. היצירה כתובה בהכסמטר דאקטילי (משקל שירי ארוך שנמצא בשירה הקלאסית). אובידיוס מקשר בין סיפורים בעזרת דמויות משותפות, קשרים גאוגרפיים או סיפורים בתוך סיפורים.

הספרים נעים מבריאת העולם ועד זמנו של אובידיוס. בין הסיפורים המרכזיים: בריאת העולם ומבול, אפולו ודפנה (דפנה הופכת לעץ), איאו וקליסטו, פאתון ונסיקתו במרכבת השמש, נרקיסוס ואכו, פרסאוס ומדוזה, יאסון ומדיאה, תזאוס והמינוטאור, דדאלוס ואיקרוס, אורפאוס וניסיונו לשוב עם אהובתו מן השאול, ומהלכי מלחמת טרויה עד יסוד רומא. הסיום כולל מיתוס על האלוהות של יוליוס קיסר ושבח לאוגוסטוס.

אובידיוס גלוי לטומיס (כיום קונסטנצה) בידי אוגוסטוס. לפי מסופר הוא השליך כתב־יד לאש, אך העתקים ניצלו בידי ידידיו. למרות איסורים וגלות, היצירה זכתה לפופולריות רבה והופצה במאות העת העתיקה ובימי הביניים. במאה ה־13 תורגמה ליוונית על־ידי הנזיר פלאנדוס. לעברית תורגמו חלקים ב־1952 על ידי יהושע פרידמן, ותורגמה בשלמותה בידי שלמה דיקמן ב־1965.

המטמורפוזות משמשת כמקור מרכזי למיתולוגיה היוונית והרומית, ולעתים כמקור היחיד לסיפור מסוים. חלק מפרשנויות רואות ביצירה חתרנות כנגד הקיסרות, ומצביעות על דיון בתפיסת הזמן והגלגול, כפי שמוצג בדבריו של פיתגוראס בספר האחרון. מתרגמו של היצירה לעברית מדגיש נקודות דומות, וקושר את תיאור הבריאה לתורות פילוסופיות מסוימות.

השיר השפיע עמוקות על התרבות המערבית. אמנים וסופרים רבים שאבו ממנו השראה, וביניהם שייקספיר. סיפורים מהמטמורפוזות הפכו למקורות ליצירות ספרותיות, למחזות ולאמנות פלסטית במשך מאות שנים.

'''מטמורפוזות''', פירוש השם: "שינוי צורה", הוא ספר שירים גדול מאת אובידיוס. הוא נכתב לפני יותר מאלפיים שנה והושלם ב־8 לספירה.

זהו אוסף של סיפורים עתיקים על אלים ובני אדם. הרבה דמויות כאן משתנות לחיות, לצמחים או לכוכבים. זו הפואנטה של המילה "מטמורפוזה" -- שינוי צורה.

בין הסיפורים המפורסמים אפשר למצוא: אפולו ודפנה (דפנה הופכת לעץ), נרקיסוס שאוהב את ההשתקפות שלו, פאתון שנכשל ברכיבת מרכבת השמש, פרסאוס שמביס את מדוזה, יאסון ומדיאה, תזאוס והמינוטאור, ודמותו של אורפאוס שניסה להחזיר את אהובתו מן השאול. גם סיפור על יוליוס קיסר ואוגוסטוס מופיע בסוף.

אובידיוס הוגלה לעיר טומיס. הוא אולי הרס כתב־יד, אך העתקים נשמרו. מאז הספר השפיע על אמנות וספרות רבות. שייקספיר וקיום יצירות רבות שאבו רעיונות מהסיפורים האלה.