מיוט

מָיוֹט (בצרפתית: Mayotte) היא קבוצת איים בריבונות צרפתית בחלק הצפוני של מצר מוזמביק, באוקיינוס ההודי, בין מדגסקר וצפון מוזמביק. האי המרכזי נקרא על ידי התושבים 'מאהורה'. רפובליקת קומורו רואה במיוט חלק משטחה, אבל תושבי מיוט בחרו להישאר תחת שלטון צרפת במשאלי עם. ב-2009 החל תהליך של הצטרפות מלאה לצרפת, שהושלם ב-31 במאי 2011, אז מיוט הפכה למחוז מעבר לים של צרפת.

ההתיישבות באי החלה במאות השמינית והתשיעית על ידי עמים סוואהיליים. בין המאות ה-13 וה-15 הגיעו לשם שייח'ים אסלאמיים (מנהיגים דתיים ויבואני תרבות). ב-1470 השתלט העם השיראזי, תת-קבוצה סוואהילית דוברת סוואהילי ודתה אסלאם סוני, ושלט באזור עד המאה ה-19. במאה ה-19 חלה השפעה מלגשית, וב-1841 פנה המלך המלגשי אנדריאנסולי לצרפת לעזרה. מאז האיים עברו לשליטה צרפתית.

בסוף המאה ה-19 צרפת כיבשה את שאר איי קומורו והפכה את מיוט למרכז מינהלי. ב-1946 האזור הוגדר כטריטוריה מעבר לים של צרפת (אזורים רחוקים שנמצאים תחת שלטונה). ב-1974 התקיים משאל עם: מרבית מיוט רצו להישאר תחת צרפת, בעוד שאר האיים בחרו בעצמאות. לאחר סדרת משאלים וויכוחים בין צרפת והקומורים, מיוט בחרו שוב להישאר צרפתיים ב-1976 וב-2009. ב-2001 המעמד התקרב למחוז מעבר לים. ב-2009 רוב של התושבים הצביעו בעד הצטרפות מלאה, והשילוב הושלם ב-2011. מעבר זה דרש שינויים בחוק המקומי, כמו איסור פוליגמיה (נישואים מרובים) והעלאת גיל הנישואין.

מיוט נמצאת במצר מוזמביק, בין צפון מדגסקר וצפון מוזמביק. האי שייך לארכיפלג קומורו, אך נשאר בבעלות צרפת. מבחינה מנהלית האי מחולק ל-17 קומונות (יחידות מנהליות כמו רשויות מקומיות), שמחולקות בסך הכל ל-19 קנטונים. שטח האי כולל גם עשרות איים קטנים סביבו.

האקלים טרופי. הטמפרטורות נעות בדרך כלל בין 23 ל-30°C. העונה החמה והלחה, עונת הגשמים, היא נובמבר עד אפריל/מאי. הכמות השנתית של המשקעים גבוהה, מעל 1,000 מ"מ, והגשם הרב נופל בעיקר בינואר. העונה היבשה היא מאי עד אוקטובר, עם טמפרטורות סביב 22, 25°C. באזור עלולות להתרחש מדי כמה שנים סופות ציקלון טרופיות, שיכולות לפגוע בחקלאות וביישובים.

לפי נתונים מ-2007 התגוררו במיוט כ-186,452 תושבים. 62.3% מהם היו מתחת לגיל 25. הדת הדומיננטית היא האסלאם הסוני (כ-95%), ונוצרים מהווים כ-5%. השפה הרשמית היא צרפתית, אך רק כ-35% דוברים אותה. רוב התושבים מדברים קומורית, ניב של השפה סוואהילית.

הכלכלה נשענת על חקלאות, דיג וגידול מקנה. בתוצרת החקלאית נמצאים אורז, מניהוט (גידול שורש דומה לקאסאווה), בננות, קוקוס, אננס ומנגו. יש גם גידולים לתעשיית הקוסמטיקה, כמו ילנג-ילנג ושמן ציטרונלה, ותבלינים כגון וניל, קינמון וציפורן. התל"ג לנפש גדל מתקופות מוקדמות: ב-1993 הוא היה כ-1,000 דולר, וקפץ עד כ-5,200 דולר ב-2005. האבטלה הייתה גבוהה, ירדה מ-38% ל-29% בתחילת שנות ה-2000.

התיירות קטנה יחסית. המבקרים באים בעיקר בגלל הלגונות הכחולות, הדגים והדולפינים. מספר התיירים נאמד בכ-15 אלף בשנה, בעיקר ממדינות מזרח אפריקה ומדגסקר.

מָיוֹט (בצרפתית: Mayotte) היא קבוצת איים באוקיינוס ההודי. האי שוכן בין מדגסקר וצפון מוזמביק. התושבים קוראים לאי המרכזי 'מאהורה'.

האי מיושב מאז המאות השמינית והתשיעית על ידי עמים סוואהיליים. בשנים הבאות הגיעו מנהיגים ושלטונות שונים. באמצע המאה ה-19 צרפת קיבלה שליטה על האיים. ב-1974 ואחר כך ב-1976 רוב תושבי מיוט רצו להישאר תחת צרפת. ב-2009 הצביעו התושבים בעד הצטרפות מלאה, והשילוב הושלם ב-2011. "מחוז מעבר לים" זה חלק של צרפת הרחק ממנה.

מיוט נמצאת במצר מוזמביק. האי מחולק ל-17 קומונות (רשויות מקומיות). סביב האי יש גם איים קטנים.

האקלים טרופי. הטמפרטורות בדרך כלל בין 23 ל-30 מעלות צלזיוס. יש עונת גשמים מנובמבר עד אפריל. בחורף היבש, המים קרירים מעט. מדי כמה שנים יכולות להתרחש סופות ציקלון (סערות חזקות).

ב-2007 חיו במיוט כ-186 אלף אנשים. רובם צעירים. כ-95% מהם מוסלמים סונים (אסלאם סוני - זרם באסלאם). השפה הרשמית היא צרפתית, אבל רוב האנשים מדברים קומורית (ניב של סוואהילי).

האנשים עובדים בחקלאות, דיג וגידול בעלי חיים. מגדלים אורז, בננות, קוקוס, אננס ומנגו. יש גם תבלינים כמו וניל. התיירים מגיעים בגלל הלגונות הכחולות, הדגים והדולפינים.