''מילון בן־יהודה'' הוא מילון חשוב של העברית.
אליעזר בן־יהודה רצה שאנשים ידברו עברית בכל יום. הוא חשב ששפה אחת תעזור לאנשים להתחבר.
הוא חלה ועשה מסע לאלג'יר. שם דיבר עברית והשתפר. ב-1894 נתקע לשבועיים במעצר, ואז הקדיש זמן לכתיבה.
בן־יהודה קרא הרבה ספרים ישנים. אלו כללו את התנ"ך, המשנה והתלמוד. הוא כתב פתקיות עם ציטוטים מהמקורות. ציטוטים אלה נקראים מובאות. הוא אסף חצי מיליון פתקיות.
הוא גם יצר מילים חדשות. חידוש מילים זה עזר לעברית להתאים לעידן המודרני.
המילון כולל פירושים, הסבר על מקור המילה (אטימולוגיה, מקור המילה), ותרגומים לשפות אחרות.
כרך ראשון יצא ב-1908.
אחרי מותו המשיכו אחרים לעבוד על המילון. בסוף, ב-1959, הושלם המילון. היום יש בו 17 כרכים.
המילון עזר לשמור מילים ישנות ולמצוא מילים חדשות. חוקרי עברית ומקרא עדיין משתמשים בו. הוא מראה איך העברית השתנתה בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20.
אליעזר בן־יהודה רצה שאנשים ידברו עברית בכל יום. הוא חשב ששפה אחת תעזור לאנשים להתחבר.
הוא חלה ועשה מסע לאלג'יר. שם דיבר עברית והשתפר. ב-1894 נתקע לשבועיים במעצר, ואז הקדיש זמן לכתיבה.
בן־יהודה קרא הרבה ספרים ישנים. אלו כללו את התנ"ך, המשנה והתלמוד. הוא כתב פתקיות עם ציטוטים מהמקורות. ציטוטים אלה נקראים מובאות. הוא אסף חצי מיליון פתקיות.
הוא גם יצר מילים חדשות. חידוש מילים זה עזר לעברית להתאים לעידן המודרני.
המילון כולל פירושים, הסבר על מקור המילה (אטימולוגיה, מקור המילה), ותרגומים לשפות אחרות.
כרך ראשון יצא ב-1908.
אחרי מותו המשיכו אחרים לעבוד על המילון. בסוף, ב-1959, הושלם המילון. היום יש בו 17 כרכים.
המילון עזר לשמור מילים ישנות ולמצוא מילים חדשות. חוקרי עברית ומקרא עדיין משתמשים בו. הוא מראה איך העברית השתנתה בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20.