הצבי
'הצבי' היה עיתון בהנהלת אליעזר בן־יהודה. הוא יצא לראשונה ב־1884 בירושלים. בן־יהודה רצה לקרוא לעיתון "האור" אך לא קיבל אישור. השם 'הצבי' הגיע משמו של בעל הרישיון, הרב יצחק הירשנזון. ב־1893 הוא נעצר אחרי מאמר. היו חילוקי דעות על הסיבה למאסר. ב־1902 עד 1908 העיתון היווה סגר ובן־יהודה פירסם במקום את "...
השחר
"השחר" היה מגזין עברי שיצא בווינה מ-1868 עד 1884. המוּצא והעורך היה פרץ סמולנסקין. המטרה שלו הייתה ללמד על השכלה (לימוד דברים חדשים) ולעורר גאווה לאומית יהודית. הוא תמך גם ברעיון שיבואו יהודים לארץ ישראל. כתבותיו תקפו חלק מהרבנים שסתמו את השינויים, ולחצו על המשכילים שלא לאבד את הזהות היהודית. (התב...
מילון בן-יהודה
''מילון בן־יהודה'' הוא מילון חשוב של העברית. אליעזר בן־יהודה רצה שאנשים ידברו עברית בכל יום. הוא חשב ששפה אחת תעזור לאנשים להתחבר. הוא חלה ועשה מסע לאלג'יר. שם דיבר עברית והשתפר. ב-1894 נתקע לשבועיים במעצר, ואז הקדיש זמן לכתיבה. בן־יהודה קרא הרבה ספרים ישנים. אלו כללו את התנ"ך, המשנה והתלמוד. הוא ...
חבצלת (כתב עת)
1863 "חבצלת" היה עיתון עברי שיצא בירושלים ב־1863. ייסד אותו ישראל ב"ק. אחר כך ערך אותו ישראל דב פרומקין. העיתון דיבר על ירושלים וענייניה. הוא ייצג בעיקר את החסידים (קבוצה דתית). הוא התחרה בעיתון אחר שנקרא "הלבנון". בחבצלת היו ידיעות על יישוב הארץ. זה ניסו לשכנע יהודים לעלות לארץ. פורסמו סיפורי מ...
בית הספר חביב
בית הספר "חביב" נפתח בראשון לציון ב־1886. זהו אחד מבתי הספר הראשונים שלמדו כל המקצועות בעברית. בתחילה קראו לו "בית ספר עממי". אליעזר בן־יהודה לימד שם וחיבר ספר שנקרא "דברי ימי ישראל" לתלמידים. מורים בולטים אחרים עבדו בו במשך שנים רבות. בבתי הספר למדו גם ילדים ובנות. מנהל בשם ישראל בלקינד איחד את ש...
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא אתר של ספרים וטקסטים בעברית. אנשים שעובדים בלי כסף עליו נקראים מתנדבים. מתנדב = אדם שעוזר בלי לקבל שכר. נמצאים בו שירים, סיפורים ומאמרים שנכתבו בעברית או תורגמו לעברית. כל הטקסטים מוקלדים במחשב ולא נסרקו. חלק גדול מהטקסטים מנוקדות. ניקוד = נקודות או סימנים שמראים איך לקרוא מיל...
כסית
"כסית" היה בית קפה מפורסם בתל אביב. בתחילה היה ברחוב בן־יהודה 59. אחר כך עבר לדיזנגוף 117. הרבה אמנים וסופרים ישבו בו. בוהמה, קבוצה של אמנים, אהבה את המקום. הבית קפה נפתח ב־1935 על ידי חצקל, ליובה ואילונה. השם "כסית" נתן אברהם שלונסקי, על שם סוג של אבן חן. בשנות ה־40 עד ה־60 המקום היה מפואר ומוכ...
עברית
עברית נקראת על שם עֵבֶר, דמות מן התנ"ך. השם קשור לכך שהשפה נחשבת ישנה וחשובה. עברית שייכת לקבוצת השפות השמיות. בזמנים קדומים דיברו בה אנשים בארץ כנען. במשך מאות שנים היא כמעט לא הייתה שפת דיבור. במאה ה‑19 החלה לחזור לשימוש יומיומי. אליעזר בן־יהודה היה חשוב להחייאתה. לשעבר דיברו יהודים בדרכים שו...
מלחמת השפות
בשנת 1913 פרצה בארץ ישראל מחלוקת גדולה על שפת הלימוד בבתי הספר. רבים רצו שהעברית תחזור לשמש כשפת הוראה. ב-1908 החליטו להקים בית ספר מקצועי בשם "טכניקום" (מוסד ללימוד מקצועות טכניים). את הכסף הרימה חברת "עזרה". "עזרה" היא ארגון יהודי-גרמני שנתן תרומות. ההנהלה של "עזרה" רצתה ללמד בגרמנית. העברית חודש...
כיכר ציון
כיכר ציון נמצאת במרכז ירושלים. היא צומת של רחוב יפו, רחוב בן־יהודה ושכונות קרובות. אנשים צעירים ונערים נפגשים בה. הבריטים בנו את הכיכר כשהיו בשלטון בארץ. (השלטון הבריטי נקרא "מנדט".) הכיכר קיבלה את שמה בגלל קולנוע בשם "ציון" שפעל שם משנת 1912. מסביב לכיכר יש חנויות ובניינים שחלקם שימשו בנק ומלון. ...
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה הייתה גל של יהודים לְארץ ישראל בשנים 1882, 1903. כ־25,000, 35,000 עלו אז. הם באו בעיקר ממזרח אירופה, וכן מתימן ומעיראק. אנשים עלו כי פחדו מרדיפות וחיפשו פרנסה ושורשים. תנועות כמו חובבי ציון עודדו אנשים לעלות. היו גלים גדולים ב־1881, 1882 וב־1890, 1891. חלק עלה בקבוצות מאורגנות, ו...
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה נולד ב־1858 במקום שנקרא היום בלארוס. שמו המקורי היה פרלמן. בגיל צעיר למד בישיבה והתחבר ללימוד העברית. הוא עלה לארץ ב־1881 והתיישב בירושלים. שם הוא דיבר עברית בביתו תמיד. בנו בן־ציון כונה "הילד העברי הראשון". הוא כתב ספרי לימוד והקים עיתונים בעברית. ב־1893 עצרו אותו השלטונות בגלל מא...
פולמוס גדרה
הפולמוס בגדרה היה ויכוח ב-1887, 1889 על איך לחיות לפי דת במושבה גדרה. גדרה הוקמה ב-1884 על ידי קבוצת ביל"ו. ביל"ו = צעירים ציוניים שרצו לחיות ולעבוד בארץ. חלק מהחברים בביל"ו היו פחות שומרי מצוות. חובבי־ציון = קבוצת תמיכה שנסעה לעזור למתיישבים, עזרה להם למצוא אדמה ותקציב. יחיאל מיכל פינס קנה את אדמ...