מיתת המיטה הלסבית

״מיתת המיטה הלסבית״ (באנגלית: Lesbian Bed Death) הוא מונח שטבעה הסוציולוגית פפר שוורץ. המונח מצביע על ירידה בפעילות המינית בקשר זוגי של נשים לסביות אחרי כשנתיים.

בשנת 1983 מצאה שוורץ במחקרה כי אצל זוגות לסביות שמקיימות קשר קבוע מעל לשנתיים פוחתת תדירות יחסי המין משמעותית. היא השוותה זאת גם לזוגות הומוסקסואלים גברים ולזוגות הטרוסקסואליים.

למרות הירידה בתדירות, המחקר לא הראה ירידה בסיפוק המיני או באינטימיות. אינטימיות פירושה קרבה רגשית ופיזית, ומונוגמיה פירושה להיות בזוגיות עם אדם אחד בלבד.

קיימת ביקורת על המתודולוגיה של שוורץ. המבקרים טוענים כי השאלה שנשאלה, "באיזו תדירות את מקיימת יחסי מין", לא הגדירה מה נחשב "יחסי מין". כך קרבה גופנית וחיבוקים אולי לא נחשבו בתשובות.

מנגד, אפשר לטעון שנשים במחקר בחרו להפריד בין קרבה לאקט מיני ולהגדיר את תחושותיהן אחרת.

הדיון מדגים נקודה חשובה במחקר חברתי: האופן שבו שואלים שאלה יכול להשפיע על התשובות והמסקנות.

״מיתת המיטה הלסבית״ הוא שם לתופעה שתוארה על ידי החוקרת פפר שוורץ. היא מצאה כי אחרי כשנתיים בקשר של נשים לסביות, יש פחות יחסי מין. יחסי מין זה מגע מיני בין בני זוג.

עם זאת, זה לא אומר שהזוגות פחות שמחות או פחות קרובות. קרבה יכולה להיות חיבוקים, דיבורים ותמיכה.

חוקרים אחרים אמרו שיש בעיה בשאלה שנשאלה במחקר. השאלה הייתה רק כמה פעמים עושים סקס, בלי להגדיר מה נחשב סקס. לכן אולי לא נחשבו חיבוקים ומגעים אחרים.

זה מזכיר ששאלה לא ברורה יכולה לשנות את התשובות במחקר.