מכתבי יב, שנקראו גם תעודות יב או פפירוסים של יב, הם אוסף מסמכים של הקהילה היהודית שעלתה על האי יב (אלפנטין) במצרים במאה ה־5 לפנה"ס. רובם נכתבו בארמית. ארמית היא שפה שהייתה רווחת אז באזור.
חלק מהמסמכים הופיעו בשוק עתיקות במצרים במאה ה־19. הם נאספו ועברו לאוספים באירופה ובאמריקה, ביניהם מוזיאון ברוקלין ומוזיאונים בברלין.
נמצא כארבעים פפירוסים, כעשר מגילות קלף וככ־300 אוסטרקונים. אוסטרקון הוא שבר חרס שעליו כותבים טקסט. המסמכים נכתבו גם במצרית היראטית ודמוטית, בפרסית, ביוונית ובקופטית, אך הרוב בארמית בניב הקרוב לארמית המקראית.
התעודות עוסקות בעיקר בעניינים כלכליים וחברתיים. חלקן הן תעודות רשמיות, אחרים מכתבים פרטיים, שטרי גירושין, שחרור עבדים וחוזים. יש גם תיעוד של מנהגים ולשון הקהילה.
המסמכים מתעדים שכלי המצב היהודיים שגרו שם היו חיילים שנשלחו על ידי הממלכה הפרסית. הם גם מתעדים את בניית המקדש של בני הקהילה ואחריה את הנזק שנגרם לו בידי מצרים מקומיים.
בחפירות נראה שבאמצע המאה ה־4 לפנה"ס המקדש היהודי חדל לתפקד. בבנייה מאוחרת יותר, בזמן מלכותו של נכתנבו השני (360, 342 לפני הספירה), נבנה ושופץ מקדש ח'נום במקום.
בנוסף, בין התעודות נמצאים קטעים מספר אחיקר החכם.
המסמכים תרמו רבות למחקר על היסטוריה יהודית בתקופות בית ראשון ושני, למחקר מצרים העתיקה, לאימפריה הפרסית ולחקר השפה הארמית ודיאלקטיה.
איגרת ששלח אדם בשם חנניה לידניה בחיל המצב ביב מתארת הלכות פסח ופסח־המצות. רק כשליש מהמכתב שרד. היא מציינת מועדים מפורטים, איסורים על אכילת חמץ ודרישות לאחסון חמץ בבית. אם פירושה נכון, זו עדות עתיקה מאוד לקיום פסח מחוץ לתנ"ך.
פרופ' יונתן אדלר מתנגד לפרשנות זו. הוא טוען שחלק מהקטעים משוחזרים ולא בטוח שהמכתב מדבר על פסח. הוא גם מציין שהפתיח כולל ברכה לאלים ברבים.
מכתב זה נשלח ב־25 בנובמבר 407 לפנה"ס אל בגוהי, הפחה של יהודה, ובו הקהילה מבקשת סיוע לשיקום המקדש שנהרס. המכתב מזכיר חורבן שנעשה בשנת 410 לפנה"ס. לפי המכתב, כהני ח'נום המצרים, יחד עם מפקדים פרסים ומקומיים, הרסו ובזזו את המקדש.
התגובה הרשמית של בגוהי ושל דליה נתנה אישור לשקם את המקדש ולהקימו שוב במקומו.
בין שברי החרס נמצאו אוסטרקונים עם חלומות, רשימות שמות וקטעים קצרים. חלק מהשמות הם מצריים, וחלקם שמות מקומיים.
חלק מהמכתבים פורסמו בקורפוסים של הכתובות הארמיות. עבודות פירסום בולטות נעשו בתחילת המאה ה־20 ובמהדורות מאוחרות יותר. בשנת 2020 הוציא בצלאל פורטן מהדורה שמרכזת את כל תעודות יב עם תרגום לעברית.
מכתבי יב הם מסמכים של קהילה יהודית שחייתה על האי יב במצרים לפני יותר מאלפיים שנים. רוב המסמכים כתובים בארמית. ארמית היא שפה ישנה.
חלק מהדפים נמצאו בשוק עתיקות במצרים במאה ה־19. הם הלכו למוזיאונים בחו"ל.
יש פפירוסים, מגילות ושברי חרס עם כתובות. שבר חרס שעליו כותבים נקרא אוסטרקון. המסמכים מדברים על כסף, חוזים וחיי היומיום של האנשים.
הם גם מספרים שמבנה דתי של היהודים שעמד שם ניזוק על ידי מקומיים. אחר כך המקום שימש לבניית מקדש אחר בזמן מלך בשם נכתנבו השני.
=איגרת על פסח (419 לפנה"ס)
מכתב מאדם בשם חנניה מתאר איך החג צריך להתקיים. רק חלק מהמכתב נותר. יש סופרים שמחשיבים אותו עדות עתיקה לחג. אבל יש חוקרים שלא בטוחים שאלה מילים מקוריות.
=מכתב לבגוהי (407 לפנה"ס)
מכתב ביקש עזרה לשקם את המקדש לאחר חורבן שנזכר בשנת 410 לפני הספירה. לפי המכתב, הכוהנים המקומיים וחיילים הרסו את המקדש. לאחר מכן נותן השלטון אישור לבנות אותו שוב.
=שברי חרס ושמות
בכמה שברי חרס כתובים חלומות ושמות. חלק מהשמות מצריים. חלק שמות אחרים מקומיים.
=פרסומים
מכתבי יב נדפסו בספרים ובקורפוסים שונים. בשנת 2020 יצאה מהדורה בעברית עם כל התעודות ותרגום.
תגובות גולשים