מאבקי מלחמה עלולים לגרום לנזקים לאנשים ולרכוש. בחוק יש כלל עיקרי: המדינה לא תשלם פיצויים על נזקים שנגרמו במהלך "פעולה מלחמתית". פעולה מלחמתית היא פעולה של לחימה או פעולה נגד טרור. זו פעולה שנעשתה כשהיה סיכון לחיים או לגוף.
ברוב הארצות יש חוק שאומר כי המדינה יכולה להיות אחראית לנזקים. אבל יש יוצא דופן במלחמה. מחשבה זו באה כי במלחמה חיילים צריכים לפעול בלי לחשוש מדי מתביעות אזרחיות.
בחוק הנזיקים כתוב: "אין המדינה אחראית" על נזקים שנגרמו מפעולה מלחמתית של צבא ההגנה.
בשינוי לחוק ב-2002 הוסיפו הגבלות. תובעים מסוימים צריכים להגיש את התביעה בתוך 60 יום. תקופת התיישנות קצרה היא שנתיים. זה נועד לעזור לצבא להתגונן בתביעות.
בשינוי ב-2005 נאסר על אנשים מסוימים לתבוע. יחד עם זאת שר הביטחון יכול להקים ועדה ולתת פיצוי במקרה מיוחד.
בתי המשפט החליטו מתי פעולה היא מלחמתית ומתי לא. בפסק-דין אחד נקבע ששמירה שגרתית אינה פעולה מלחמתית. בפסק-דין אחר נקבע שהמדינה עשויה להיות אחראית אם לא מנעה נזקים שניתן היה לצפות.
בית המשפט ביטל חלק מההגבלות על התביעות כי הן פגעו בזכויות בצורה קשה.
בארצות הברית הוחלט שמספיק שמדינה משתתפת בעימות חמור. לא חייבת להיות הכרזה רשמית על מלחמה. כך נפסק גם שהירי שנעשה בהגנה יכול להיחשב פעולה מלחמתית. יש גם מקרים שבהם המדינה לא מקבלת חסינות, כמו תאונות אימון.
גם שם קבעו ששופטים יבדקו האם הפעולה הייתה מבצעית מול האויב.
בין 2004 ו-2008 הוגשו 5,282 תביעות של אזרחים פלסטינים נגד המדינה. סכום הפיצויים על נזקי גוף בתקופה זו היה כ-50,300,000 ש"ח.
יש מי שטוען שהחסינות ניתנת יותר מדי פעמים. נטען שהיא פוגעת בזכויות של אנשים שירו להם או שנפגעו.
ברוב הארצות יש חוק שאומר כי המדינה יכולה להיות אחראית לנזקים. אבל יש יוצא דופן במלחמה. מחשבה זו באה כי במלחמה חיילים צריכים לפעול בלי לחשוש מדי מתביעות אזרחיות.
בחוק הנזיקים כתוב: "אין המדינה אחראית" על נזקים שנגרמו מפעולה מלחמתית של צבא ההגנה.
בשינוי לחוק ב-2002 הוסיפו הגבלות. תובעים מסוימים צריכים להגיש את התביעה בתוך 60 יום. תקופת התיישנות קצרה היא שנתיים. זה נועד לעזור לצבא להתגונן בתביעות.
בשינוי ב-2005 נאסר על אנשים מסוימים לתבוע. יחד עם זאת שר הביטחון יכול להקים ועדה ולתת פיצוי במקרה מיוחד.
בתי המשפט החליטו מתי פעולה היא מלחמתית ומתי לא. בפסק-דין אחד נקבע ששמירה שגרתית אינה פעולה מלחמתית. בפסק-דין אחר נקבע שהמדינה עשויה להיות אחראית אם לא מנעה נזקים שניתן היה לצפות.
בית המשפט ביטל חלק מההגבלות על התביעות כי הן פגעו בזכויות בצורה קשה.
בארצות הברית הוחלט שמספיק שמדינה משתתפת בעימות חמור. לא חייבת להיות הכרזה רשמית על מלחמה. כך נפסק גם שהירי שנעשה בהגנה יכול להיחשב פעולה מלחמתית. יש גם מקרים שבהם המדינה לא מקבלת חסינות, כמו תאונות אימון.
גם שם קבעו ששופטים יבדקו האם הפעולה הייתה מבצעית מול האויב.
בין 2004 ו-2008 הוגשו 5,282 תביעות של אזרחים פלסטינים נגד המדינה. סכום הפיצויים על נזקי גוף בתקופה זו היה כ-50,300,000 ש"ח.
יש מי שטוען שהחסינות ניתנת יותר מדי פעמים. נטען שהיא פוגעת בזכויות של אנשים שירו להם או שנפגעו.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים