ממלכתיות

ממלכתיות הייתה גישה של דוד בן-גוריון, בתמיכת מפא"י וחלק ממפלגות הימין והמרכז, שקראה להעביר את מרכז ההחלטות על אופייה של המדינה מהמפלגות והתנועות אל מוסדות המדינה הממשיים. הכוונה הייתה לבנות מדינה מודרנית, מסודרת, אחרי סיום השלטון הבריטי, באמצעות רפורמות מדיניות רחבות.

הגישה אפשרה להעביר שליטה מהגופים החברתיים ששלטו ביישוב, כמו ההסתדרות והתנועות, אל הממשלה ולמבנים ממלכתיים. זה בא לידי ביטוי בפעולות כגון פירוק הפלמ"ח (כח צבאי של התנועה), חקיקת חוק חינוך ממלכתי שביטל את שיטת הזרמים בחינוך, והלאמת לשכות העבודה.

בשנות 1963, 1977, תחת הנהגת לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין (כהונתו הראשונה), בוצעו חיזוקים משפטיים לממלכתיות. הוסרו הממשל הצבאי בחלקים מסוימים, נחקקו חוקי יסוד שקבעו את מעמדם של רשויות השלטון, ופורמלית נקבעו מוסדות כמו ועדות חקירה ממלכתיות. גם מעמדו של בג"ץ ושל היועץ המשפטי לממשלה התחזק.

בתחום הבריאות שמרו עוד שנים רבות הגופים התנועתיים והמפלגתיים על תפקיד מרכזי. רק ב-1995 נכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. חוק זה ניתק את הקשר הישיר בין ההסתדרות לקופות החולים, וקבע שמי שיקבל שירות רפואי לא תלוי יותר בהיותו חבר בארגון עובדים. השירותים ניתנים עדיין דרך קופות חולים עצמאיות, אך מעמדם הפך יותר ממלכתי כשהניהול כפוף לעקרונות מדינה ולא לשיקולים תנועתיים.

ממלכתיות הייתה רעיון של דוד בן-גוריון. משמעות המילה: להעביר את הכוח למוסדות המדינה. המטרה הייתה לבנות מדינה מודרנית וסדורה אחרי הבריטים.

הרעיון אמר שצריך שהממשלה והמוסדות הממלכתיים יקבלו את ההחלטות. זה הפחית את הכוח של מפלגות ותנועות כמו ההסתדרות.

דוגמאות לכך: פירוק הפלמ"ח (כוח של התנועה), חוק חינוך שביטל את שיטת הזרמים בחינוך (כלומר פחות הפרדה בין זרמים), והלאמת לשכות העבודה.

בשנים 1963, 1977 חיזקו את הממלכתיות. בוטל הממשל הצבאי בחלקים מסוימים. נחקקו חוקי יסוד שקבעו את מעמד הרשויות. גם מעמד בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה התחזק.

בתחום הבריאות השתנו דברים רק ב-1995. החוק החדש ניתק את הקשר בין ההסתדרות לקופות החולים. מאז, קבלת טיפול בריאותי לא תלויה בחברות בארגון עובדים. השירותים עדיין ניתנים על ידי קופות חולים עצמאיות, אבל עכשיו הן פועלות לפי שיקולים של המדינה.