מנזר דיר אנטוניוס (בקופטית: אָנְבָּה אָנְטוּניוּס) נמצא ברובע הנוצרי. המנזר שייך לעדה הקופטית (נוצרים שמקורם במצרים) והוא סמוך לתחנה התשיעית בדרך הייסורים. המבנים בנויים על גג כנסיית הקבר, ליד מתחם דיר אל-סולטאן. המנזר נקשר לשמו של אנטוניוס הקדוש, שנחשב לנזיר הראשון שיצא להתבודד במדבר. כיום חיים במתחם כ־20 נזירים שמוצאם במצרים.
ראשיתו של המתחם קשורה למבנים של קפלת הלנה שבכנסיית הקבר, והוא מוזכר בכתבי עולי הרגל. המנזר שוקם ב-1875 בסיוע קופטים אמידים ממצרים, כדי להכין בו מגורי נזירים ואכסניה לצליינים (מבקרים דתיים). ב-1912 הפך המקום באופן רשמי למושב הארכיבישוף הקופטי של ירושלים ולמרכז הפטריארכיה הקופטית בעיר. הארכיבישוף כאן הוא הכומר הבכיר של העדה.
בכנסייה יש אולם מאורך המעוטר באיקונות, למשל ג'ורג' הקדוש וסצינת הבשורה. מתחת לכנסייה נמצא "בור הלנה" או בריכת הלנה, מאגר מים גדול אליו יורדות 51 מדרגות. הכנסייה שוקמה בשנות ה-80 של המאה ה-20. טקסים מתקיימים במקום מדי יום ה'.
זוהי הכנסייה המרכזית של המתחם, צמודה לצפון לכנסיית הקבר. היא נבנתה ב-1903 והוקדשה לבזילאוס, הפטריארך הקופטי הראשון של ירושלים שהתמנה ב-1266. בשנת 1960 עברה הכנסייה שיפוץ נרחב. מחצית מהכנסיות הקופטיות פונות לשער מזרחי, וזו אחת מהן. הסמוכה גם לתיכון טרה סנטה.
מדובר בחדר שהוקדש לכנסייה אחרי אירוע בו נטען שמרים הבתולה הופיעה לסטודנטים בשנת 1954. הארכיבישוף יעקובוס הקדיש את החדר. במקום פרסקאות מודרניים ואיקונות של מרים. מאחר שההתגלות אירעה ביום שני בבוקר, נהוג לקיים טקסים במיקום זה כל יום שני בבוקר.
מנזר דיר אנטוניוס (אָנְבָּה אָנְטוּניוּס) עומד ברובע הנוצרי בעיר. מנזר הוא מקום שבו גרים נזירים. המנזר שייך לקופטים (נוצרים ממצרים). הוא נמצא קרוב לתחנה התשיעית בדרך הייסורים.
המבנים של המנזר בנויים על גג כנסיית הקבר. במתחם גרים כ-20 נזירים. המנזר שוקם ב-1875 כדי להכין בו בית לנזירים ואכסניה למבקרים דתיים. ב-1912 המקום הפך לביתו של הארכיבישוף, כומר חשוב של הקופטים בעיר.
בכנסייה יש אולם ארוך עם ציורי קודש. מתחתיה יש "בור הלנה", מאגר מים עם 51 מדרגות. שיפצו את הכנסייה בשנות ה-80. יש בה טקסים כל יום חמישי.
זו הכנסייה המרכזית של המנזר. היא נבנתה ב-1903 והוקדשה לבזילאוס, ראש הקופטים בירושלים מ-1266. שיפצו אותה ב-1960.
זהו חדר שהפך לכנסייה אחרי שמספר תלמידים ראו את מרים ב-1954. הארכיבישוף יעקובוס הקדיש את החדר. יש בו ציורים ואיקונות, וטקסים מתקיימים שם בימי שני בבוקר.
תגובות גולשים