מַסֶּכֶת אָבוֹת (נקראת גם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין שבמשנה. המשנה היא קובץ חוקים ותורות משנים ראשונות של ההלכה. מסכת אבות אינה עוסקת בדינים כפי שאר המסכתות. היא עוסקת בעיקר במוסר, מידות טובות ודרך ארץ. במקור היו בה חמישה פרקים, אך במהלך הדורות נוספו קטעים; הנוסף הארוך ביותר נקרא "פרק קניין תורה".
מסכת אבות לא חוברה עליה גמרא בתלמוד הבבלי או הירושלמי. עם זאת חיבור בשם "אבות דרבי נתן" מהווה הרחבה חשובה שלה. לאורך הדורות חוברו פירושים רבים על המסכת, כולל פירושים לפרק קניין תורה.
הרמב"ם נותן שתי סיבות למיקומה כאן. ראשית, כדי לפרסם את חשיבות בית הדין וסמכותו שעוברת מדור לדור. שנית, כדי ללמד את הדיינים מידות טובות כדי שלא יזיקו לציבור. לכן מסכת אבות באה אחרי מסכתות שעוסקות בסמכויות ובמעמד הדיינים.
המסכת בנויה ממשניות קצרות של התנאים. כל משנה לעתים משקפת את רוחו וקו חייו של אותו תנא. יש במשנה פתגם-מפתחים ידועים, כמו "אם אין אני לי מי לי" ו"אמור מעט ועשה הרבה". סדר החכמים בפרק הראשון מסודר לפי סדר הדורות. בפרקים אחרונים מופיעים קבוצות של משניות שמרכזות נושאים שונים: השתלשלות התורה שבעל-פה, דברי תלמידיו של הלל ורבן יוחנן בן זכאי, אמרות על בריאת העולם ומסורות שונות.
# משה קיבל תורה מסיני, (משניות על השתלשלות התורה שבעל-פה)
פרק זה מדגיש שרצף המסירה מתנא לתנא הגיע ממש עד משה רבנו. זה מציג את רעיון המסורת ההיסטורית של ההעברה מדור לדור.
# פרקים אחרים
יש פרקים שמרכזים את דברי הלל והתלמידים שלו, פרק בשם "בעשרה מאמרות נברא העולם" שמחולק לפי מספרים (עשרה, שבעה, ארבעה) ועוד משניות על אופי, ניסים וגורמי פורענות.
הפרק הזה לא היה חלק מהמסכת המקורית של רבי יהודה הנשיא. הוא אוסף ברייתות על דרכים ל"קניין" התורה, דרכים שמסמיכות או מעגנות את לימוד התורה. הפרק צורף למסכת כי נהגו לקרוא פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות ולחבר זאת לחג מתן תורה. מקורו גם בתנא דבי אליהו ובמסכת כלה רבתי.
מסכת אבות אינה פוסקת הלכה ולכן לא נכללת ברשימת המסכתות ההלכתיות. היא מקנה כללים התנהגותיים ומידות. רבא אמר שמי שרוצה להיות חסיד צריך לקיים את דברי המסכת. בסך הכול במסכת יש 108 משניות.
השימוש במילה "אבות" מציין שהדברים הם עקרונות יסוד למידות והתנהגות. יש דעות שונות מדוע נקרא השם כך; חלקן טוענות שההוראות הן "אבות" למצוות, וחלקן מקשרות את הדבר למקורות בתורה.
המסכת כתובה בעברית פשוטה ברובה. יש בה שלושה קטעים בארמית.
מנהג להקריא פרק מהמסכת בבית הכנסת בשבתות הקיץ קרוב לתפילת מנחה. המנהגים משתנים בין קהילות: יוצאי ספרד קוראים בדרך כלל בספירת העומר (שישה פרקים בששת השבועות), ואשכנז נוהגים במחזורים שונים ובזמנים אחרים במהלך השנה. שורש המנהג בתקופת הגאונים; רבנים גאונים עיצבו אותו לזכר משה רבנו ולמטרת חינוך למידות לפני חג מתן תורה.
לפני קריאת הפרק נהוג לומר משפט ממסכת סנהדרין. בסיום הפרק נהוג לומר את דבריו של ר' חנניה בן עקשיא כדי להדגיש שהמעשים המובאים במסכת הם אפשריים לכל אדם.
נכתבו למעלה ממאתיים פירושים במסורת היהודית. יש סקירות ביבליוגרפיות ומחקרים שמסכמים את הפירושים מראשית הדפוס ועד המאה ה-תשמ"ב.
מהדורות מדעיות על המסכת התבססו על כתבי יד רבים, ובראשם כתב יד קאופמן. מהדורה מדעית לפרק קניין תורה יצאה בשנת 1936 על ידי ד"ר מיכאל היגר.
מַסֶּכֶת אָבוֹת היא חלק מהמשנה. המשנה הוא ספר עתיק של חוקים ותורות. מסכת אבות אינה עוסקת בחוקים. היא נותנת עצות על דרך ארץ ומידות טובות.
היא נמצאת בסדר שנקרא נזיקין. המסכת הועמדה שם כדי ללמד גם על חשיבות בית הדין ועל מידות טובות לשופטים.
מקורית היו בה חמישה פרקים. אחר כך נוספו קטעים, כולל פרק שנקרא "קניין תורה". יש במשנה משפטים קצרים וחכמים שאנשים אוהבים לזכור.
זהו פרק נוסף שנוסף מאוחר יותר. קוראים אותו בגלל מנהג שקושר את הלימוד לחג מתן תורה.
המסכת נותנת עצות מוסריות ולא פסקי הלכה. יש בה 108 משניות (משניות הן קטעים קצרים במשנה).
היא כתובה בעברית. יש בה כמה קטעים בארמית, שפה אחרת שנכתבה אז.
בקהילות קוראים פרק מהמסכת בשבתות. יש מנהגים שונים בקהילות שונות. המנהג התקבל עוד זמן הגאונים כדי לזכור את משה רבנו ולהכין לנביא מתן תורה.
לפני ולפנים קריאת הפרק נהוג לומר משפטים שמזכירים שהדברים אפשריים לכל אדם.
נכתבו המון פירושים על מסכת אבות לאורך הדורות. יש גם מהדורות מדעיות שעושות סדר בטקסט לפי כתבי יד עתיקים.
תגובות גולשים