מספר הוא דרך לומר כמה יש.
נרשום מספרים בדרך שקוראים לה שיטה מצבית. שיטה זו משתמשת בספרות לפי בסיס. בסיס אומר כמה סימנים יש במערכת. בדוגמה הכי רגילה יש 10 ספרות, 0 עד 9. זו השיטה העשרונית.
במחשבים משתמשים גם בבסיס 2 (שני סימנים), 8 ו־16. לפני זה היו כתובות אחרות, כמו ספרות עבריות ורומיות. 613 נכתב תרי"ג בעברית ו־DCXIII ברומיות. צורת הכתיבה לא משנה את המספר, אבל משנה איך מחשבים איתו.
היוונים חשבו על "מספר" כעל ספירה של שלמים. הם חשבו ש"גודל", אורך קטע, ניתן לבטא כשבר פשוט. מספר רציונלי הוא מספר שאפשר לכתוב כשבר פשוט.
לאחר זמן גילו שהיו גם מספרים שלא ניתנים לשבר פשוט. דוגמה לכך היא שורש ריבועי של 2. בשנים מאוחרות יותר האפס התקבל כמספר. גם מספרים שליליים התקבלו לאט־לאט במאות ה־16 וה־17.
בשנת 1591 פרנסואה וייט אסף רעיונות של אחרים על פתרון משוואות וקידם שימוש באותיות לציון מספרים. בסוף המאה ה־17 כבר קיבלו שהאותות יכולות לייצג כל מספר. כך המושג "מספר" הורחב גם למספרים מרוכבים.
אין הגדרה אחת ל"מספר". בדרך כלל הכוונה היא לאיבר באחת מקבוצות המספרים. את המספרים המרוכבים ניתן לחלק לשתי קבוצות:
נרשום מספרים בדרך שקוראים לה שיטה מצבית. שיטה זו משתמשת בספרות לפי בסיס. בסיס אומר כמה סימנים יש במערכת. בדוגמה הכי רגילה יש 10 ספרות, 0 עד 9. זו השיטה העשרונית.
במחשבים משתמשים גם בבסיס 2 (שני סימנים), 8 ו־16. לפני זה היו כתובות אחרות, כמו ספרות עבריות ורומיות. 613 נכתב תרי"ג בעברית ו־DCXIII ברומיות. צורת הכתיבה לא משנה את המספר, אבל משנה איך מחשבים איתו.
היוונים חשבו על "מספר" כעל ספירה של שלמים. הם חשבו ש"גודל", אורך קטע, ניתן לבטא כשבר פשוט. מספר רציונלי הוא מספר שאפשר לכתוב כשבר פשוט.
לאחר זמן גילו שהיו גם מספרים שלא ניתנים לשבר פשוט. דוגמה לכך היא שורש ריבועי של 2. בשנים מאוחרות יותר האפס התקבל כמספר. גם מספרים שליליים התקבלו לאט־לאט במאות ה־16 וה־17.
בשנת 1591 פרנסואה וייט אסף רעיונות של אחרים על פתרון משוואות וקידם שימוש באותיות לציון מספרים. בסוף המאה ה־17 כבר קיבלו שהאותות יכולות לייצג כל מספר. כך המושג "מספר" הורחב גם למספרים מרוכבים.
אין הגדרה אחת ל"מספר". בדרך כלל הכוונה היא לאיבר באחת מקבוצות המספרים. את המספרים המרוכבים ניתן לחלק לשתי קבוצות: