מסר תת-ספי (Subliminal message) הוא אות או מסר שמנסים להעביר לתודעה מבלי שהאדם יהיה מודע לכך. בדרך כלל מציגים את המסר כצליל או תמונה לזמן קצר, מתחת לסף התודעה, כלומר באופן שהאדם לא תופס במודעותו. מסרים כאלה עלולים להשפיע כי הקולט לא יכול להגיב אליהם באופן מודע.
טענות נפוצות טוענות שמפרסמים או תעמולנים משתמשים במסרים תת-ספיים. עם זאת, אין עדויות לכך שמסרים תת-ספיים יכולים לשנות בחירות ספציפיות של אנשים. כן נמצאה תמיכה למחקרים שמראים השפעות כלליות וקצרות טווח.
המקרה המוכר ביותר הוא ניסויו של ג'יימס מקדונלד ויקארי. הוא טען שהקרין במסך קולנוע מסרים מהירים כמו "שתו קוקה-קולה" ו"אכלו פופקורן" והוסיף שמכירות עלו. מאוחר יותר ויקארי הודה שהיציג את התוצאות שלא היו אמיתיות. למרות זאת, החשש הוביל לאיסור פרסום תת-ספי בארצות הברית ב-1974.
מחקרים מודרניים מראים תוצאות עדינות אבל עקביות. חקר של חסין ואחרים מצא כי חשיפה לדגל ישראל הגבירה נטייה לזהות עם ערכים לאומיים ולמחשבות מתונות יותר. מחקר אמריקני דומה (קרטר, חסין ופרגסון) הראה תופעה דומה אחרי חשיפה לסמלים אמריקניים.
מחקר משנת 2005 בדק שתי ניסויים שבהם חשפו משתתפים לפרצופים שמחים או כועסים באופן תת-הכרתי. הניסוי הראשון הראה שהבעות פנים השפיעו על כמות המזיגה והשתייה של משתתפים צמאים: פרצופים שמחים הובילו לשתייה רבה יותר. הניסוי השני נתן כמות קבועה לטעימה, ולא מצא שינוי בדירוגי החוויה, אבל גם הוא תמך ברעיון שמסרים תת-ספיים יכולים להשפיע על התנהגות בלי שהנבדקים יחושו בשינוי רגשי.
מסר תת-ספי הוא אות או תמונה שמוצגים מהר מאוד. תת-ספי פירושו מתחת לסף התודעה, מתחת למה שאנו מבחינים בו במודע. כך אנשים לא שמים לב שהראו להם משהו.
מפרסמים וקונספירציות מדברות על שימוש במסרים כאלה. ניסוי מפורסם בקולנוע של מקדונלד ויקארי טען שזה העלה מכירות. אחר כך התברר שהניסוי היה מזויף. בגלל זה ארצות הברית אסרה פרסום כזה ב-1974.
יש גם מחקרים שמראים השפעות קטנות וקצרות זמן. למשל, חשיפה לדגל גרמה לאנשים להיות פחות קיצוניים. מחקר אחר הראה שחשיפה לפרצופים שמחים הובילה לצמאים לשפוך ולשתות יותר. אך האנשים לא דיווחו על שינוי במצב הרוח שלהם.
מחקר מ-2005 בדק פרצופים שמחים וכועסים שהוצגו ללא מודעות. הוא מצא שפרצופים משפיעים על כמה אנשים שותים. הם לא הרגישו שינוי ברגש שלהם, אבל ההתנהגות השתנתה מעט.
תגובות גולשים