מעצמת-על היא מדינה או איחוד על־לאומי שמחזיקים יכולת להשפיע ולעצב אירועים ברחבי העולם.
כוח כזה מבוסס על שילוב של כלכלה, צבא, טכנולוגיה, דיפלומטיה ו"עוצמה רכה", השפעה דרך תרבות ומדיניות ולא רק כוח צבאי.
המונח החל להופיע ב-1944 ותיאר מדינות חזקות יותר ממעצמות רגילות. בהקשר של המאה ה-20 הוא התייחס בעיקר לבריטניה, ברית המועצות וארצות הברית. ההגדרות משתנות, אך חוקרים מצביעים על מספר ממדי כוח מרכזיים: גאוגרפיה, אוכלוסייה, כלכלה, משאבים, צבא, דיפלומטיה וזהות לאומית.
המלחמה הקרה (1947, 1991) הציבה את ארצות הברית וברית המועצות כשתי מעצמות-העל הדומיננטיות. השתיים החזיקו בכוחות צבאיים וכלכליים עצומים ופיתחו נשק גרעיני, מה שהוליד דוקטרינת ההשמדה ההדדית המובטחת (MAD), הרעיון ששימוש בנשק גרעיני יוביל להשמדה הדדית.
היריבות התבטאה בעיקר במלחמות שלוחות, ריגול והתערבויות פוליטיות. התערבויות אלה פגעו לא אחת בדמוקרטיה וביציבות במדינות מתפתחות (לדוגמה התערבות אמריקנית באיראן 1953 ובצ'ילה 1973).
אירועים מכריעים היו פיתוח הנשק הגרעיני ב-1949, משבר הטילים בקובה ב-1962, ונפילת חומת ברלין ב-1989.
קריסת ברית המועצות ב-1991 יצרה תקופת עליונות אמריקנית שנקראה "הרגע החד־קוטבי". בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 נראתה ארצות הברית כמעצמת-העל היחידה.
מאז החלו דיונים אינטנסיביים על עליית כוחות חדשים, במיוחד סין, ועל מעבר למערכת רב־קוטבית או "חד־רב־קוטבית".
דו"ח ה-NIC מ-2012 חזה שחלק ממעמד ארצות הברית יישחק עד 2030, אבל היא תישאר בעלת השפעה רבה.
מחקרי RAND מ-2018 מפרידים בין רוסיה, שמסוגלת לערער יציבות, ובין סין, שהיא מתחרה שווה לארצות הברית.
חוקרים מציינים כמתמודדות פוטנציאליות את סין, האיחוד האירופי, הודו ורוסיה. הערכות מבוססות על גודל הכלכלה, כוח צבאי והשפעה בינלאומית.
האיחוד האירופי מוכר לעיתים כ"מעצמה רגולטורית" בגלל השפעת חקיקתו הגלובלית, כמו ה-GDPR.
לא כל תחזיות התממשו בעבר, דוגמה בולטת היא יפן בשנות ה-80, שלא הפכה למעצמת-על כפי שחזו.
ברית המועצות התפרקה בגלל משברים כלכליים, עלויות מרוץ החימוש, הכישלון באפגניסטן והרפורמות של גורבצ'וב. נפילת חומת ברלין ופירוק ברית המועצות בשנים 1989, 1991 סימנו את סוף העידן הדו־קוטבי.
האימפריה הבריטית דעכה בהדרגה אחרי מלחמת העולם השנייה, ומשבר תעלת סואץ ב-1956 סימל צעד מרכזי בירידתה. עם זאת, בריטניה שומרת על השפעה רכה, כוח צבאי ונציגות במועצת הביטחון של האו"ם.
ארצות הברית נשארה המעצמה המובילה בתחילת המאה ה-21, אך רבים מזהירים שמעמדה נחלש בהיבטים שונים. גורמים כמו עליית סין, בעיות פנימיות ושינויים כלכליים מעמידים את התמונה הגלובלית בסימן שאלה לעתיד.
מעצמת-על היא מדינה מאוד חזקה. היא יכולה להשפיע על מדינות רחוקות.
עוצמה מבוססת על כסף, צבא, טכנולוגיה והשפעה תרבותית. עוצמה רכה היא השפעה דרך תרבות ודיפלומטיה.
המונח החל להיתקל ב-1944. דוגמות מפורסמות הן בריטניה, ברית המועצות וארצות הברית.
אימפריה = מדינה ששלטה על שטחים רבים.
המלחמה הקרה היתה תחרות בין ארצות הברית לברית המועצות. שתי המדינות החזיקו נשק גרעיני. נשק גרעיני = נשק חזק מאוד.
הן תמכו בצדדים שונים במלחמות אחרות, אבל לא נלחמו ישירות זו בזו.
בשנים האלו היו גם משברים חשובים, כמו משבר הטילים בקובה.
ברית המועצות התפרקה ב-1991. אחר כך ארצות הברית נחשבה למעצמה החזקה בעולם.
מאז, סין מתחזקת. חוקרים מדברים על אפשרות של כמה מעצמות בעולם.
המדינות שנחשבות פוטנציאליות הן סין, הודו, רוסיה והאיחוד האירופי.
האיחוד האירופי משפיע גם דרך חוקים, כמו חוקי הפרטיות שלו.
בריטניה היתה אימפריה גדולה אך התחלפה במדינות רבות במהלך המאה ה-20.
היום בריטניה עדיין חשובה בתרבות, בצבא ובפוליטיקה העולמית.
ארצות הברית עדיין חזקה, אבל יש סימנים לשינוי בכוחה בעולם.
תגובות גולשים