מצוות זכירת מעשה עמלק

מצוות זכירת מעשה עמלק היא חובת לזכור מה שעשה עמלק בעם ישראל כשיצאו ממצרים. מדובר גם בחובה לומר זאת בפה, ולכן קוראים מדי שנה את פרשת זכור בשבת זכור, השבת שלפני פורים. המצווה כוללת מצוות עשה (דברים שצריך לעשות) ומצוות לא תעשה (דברים שמונהגים להימנע מהם).

בתורה, בספר דברים, מופיעה הפקודה לשמור זכר למה שעשה עמלק. הפסוקים מפנים לאירוע המתואר בספר שמות, שם עמלק תקף את בני ישראל ברפידים.

הרמב"ם כותב על המצווה, אך לא מגדיר זמן קבוע לקריאה בהנה. מהמדרש והמנהג עולה שנהגו לקרוא את הפרשה דווקא בשבת שלפני פורים. הקשר לפורים נובע מזיהוי החודש ההיסטורי של עמלק עם המן האגגי; חז"ל (חכמינו זכרונם לברכה) זיהו את המן עם אגג מלך עמלק.

יש מחלוקת הלכתית האם הקריאה היא מדאורייתא (חובת תורה) או מדרבנן (מנהג חזק). היו שפסקו שיש להקפיד מאוד על שמיעת הקריאה, גם לנשים. ר' ישראל איסרלין טען שחיוב המניין למצווה זו חזק יותר מזו של מקרא מגילה, ולכן עדיף להגיע לשמוע את פרשת זכור. לעומתו, המגן אברהם אפשר להסתפק בקריאת פרשת "ויבא עמלק" שנקראת בפורים, והמשנה ברורה תהה על עמדה זו.

עם השנים התפתחו מנהגים שונים לגבי דרך הקריאה. נוצר ויכוח על הניקוד של המילה "זכר" בפרשה, האם לקרוא אותה בצירי (צליל אחד) או בסגול (צליל אחר). מקורות מסוימים, כמו דברי הרד"ק, עוררו ספק בנושא. תלמידי הגר"א (הגאון מרב) נהגו לקרוא פעמיים, כדי לכסות את שתי האפשרויות. המשנה ברורה מזכיר שגם הוא נדרש לכך וממליץ שהקורא יאמר את שתי ההגיות כדי לצאת ידי שני הדעות.

מנהג הכפלת הקריאה התפשט בקהילות אשכנז, ובקהילות מעורבות נהגו לפעמים לשנן את הפרשה בהגיות ובנוסחים שונים של הקהל והעדות. בקהילות ספרד ויוצאי עדות המזרח מנהג זה לא היה מקובל.

חכמים מודרניים כמו הרב מרדכי ברויאר טענו שאין ספק במסורה, וטענו שהניקוד בצירה מאומת בכתבי יד ובדפוסים עתיקים. טיעונים אלה הביאו להפחתת הדאגה לגבי חילוקי הניקוד, אך המנהג הכפול נשמר ברוב המקומות.

מצוות "זכירת מעשה עמלק" אומרת שיש לזכור שעשו עמלקים רע לעם ישראל אחרי היציאה ממצרים. צריך גם לומר זאת בקול, ולכן קוראים את פרשת זכור בשבת לפני פורים.

בתורה, בספר דברים, כתוב לזכור את מה שעשה עמלק. הסיפור מוזכר גם בספר שמות, שם עמלק ביקר את בני ישראל בדרך ברפידים.

הרמב"ם מדבר על המצווה, אבל לא קבע זמן מיוחד לקרוא. במשך הדורות נהגו לקרוא את הפרשה בשבת לפני פורים. הקשר לפורים נובע מזה שחכמים זיהו את המן שהופיע בסיפור פורים עם מלך עמלק שהוזכר בתורה.

יש חילוקי דעות האם הקריאה היא חובה של התורה או מנהג חשוב. לכן יש מקומות שבהם מקפידים מאוד לשמוע את הקריאה.

עם הזמן התפתחו מנהגים על דרך הקריאה. היו חילוקים על איך להגות את המילה "זכר". כדי שלא לטעות, בקהילות רבות קוראים את המילה פעמיים בהגיות שונות. בקהילות ספרד ועדות המזרח מנהג זה לא נפוץ כמו אצל האשכנזים. חלק מהחוקרים אמרו שהניקוד הישן בתנ"ך תומך בהגייה אחת, אבל המנהג הכפול נשאר ברוב המקומות.