מקוק הסרטנים (Macaca fascicularis), המכונה גם מקוק ארוך זנב, נמצא בדרום-מזרח אסיה מבנגלדש ועד אינדונזיה ולפיליפינים. הוא חי בכל סוגי היערות, ובמיוחד ביערות ביצה (יערות לחים ליד מים). זהו המין השוכן-עצים ביותר במקוקיים; מחקרים הראו שהוא כמעט שאינו יורד מהעצים למשך יותר מחמש דקות כדי להגיע למים.
התזונה שלו מגוונת: הוא אוכל בעיקר פירות, אך גם סרטנים (חיות בעלות קליפות שחיות במים), עלים, חרקים, גרעינים ופרחים. יש לו כיסי לחיים לאגירת מזון.
המקוק נראה עם פרווה אפורה-חומה עד חום אדמתי, בטן בהירה, ופניו אפורות-חומות. זנבו ארוך ועשוי להגיע עד 65 ס"מ, יותר מאורך גופו (40, 47 ס"מ ללא הזנב). קיימת דו־צורתיות זוויגית (שוני בין זכרים לנקבות): הזכרים גדולים יותר, במשקל 5, 8 ק"ג, והנקבות שוקלות 3, 4 ק"ג.
מקוקי הסרטנים חיים בקבוצות חברתיות מעורבות עם כמה זכרים וכמה נקבות. הקבוצה הממוצעת כוללת כמה עשרות פרטים, אך גודל הקבוצת משתנה מאוד. זכרים עוזבים את הקבוצה כשהם בוגרים מינית, בגיל כ־4, 6 שנים, ועוברים בין קבוצות. המעבר לבד מסוכן ועלול לקצר את חייהם.
בתוך הקבוצה יש היררכיה ברורה בין הזכרים. דרגת הזכר נקבעת לפי גודל, גיל ויכולת להילחם. זכר האלפא מקבל גישה רבה יותר לנקבות, ולכן לעתים הוא האב של חלק גדול מהצעירים בקבוצה. לעיתים, כאשר זכר חדש תופס שליטה, הוא עלול לפגוע בצאצאים שאינם שלו כדי להחזיר את הנקבות לפריון מהיר יותר.
הנקבות נשארות בקבוצה כל חייהן ומהוות את הליבה החברתית. הן יוצרות תתי־קבוצות משפחתיות (מטרילינאליות) ויש להן מדרג משלהן. סימנים חברתיים כמו סירוק הדדי, חשיפת שיניים ותפיסת מקומות אכילה משקפים את מעמדן.
מפגשים בין קבוצות נדירים שהם אלימים. בדרך כלל מדובר בצעקות וקפיצה על ענפים, כאשר הזכרים הבכירים מובילים את ההצגות.
מקוקי הסרטנים הראו גם התנהגויות נלמדות שנראות כ"תרבות". דוגמה מפורסמת: נקבה ששוטפת חול מעל בטטה. בתוך כמה שנים למדו רבים מהקופים את שיטת השטיפה, ולדורות הבאים זה כבר היה ידע מקובל.
פוריות הנקבות קשורה למעמדן החברתי; נקבות בכירות מתעברות יותר פעמים. העונה העיקרית להמלטות משתנה לפי אזור; למשל בסומטרה רוב ההמלטות בחודשים יולי, נובמבר.
בפיריון הנקבה מראה נפיחות באברי המין וסימנים פרומוניים (ריחות) ו"קריאות" הזדווגות. הנקבות מזדווגות כמה פעמים ביום בתקופה זו, בעיקר עם זכר האלפא שמגן עליהן.
אחרי תקופת הריון של כ־162 יום נולד גור יחיד. האם היא המטפלת העיקרית ושומרת עליו חזק בשבועות הראשונים. נקבות אחרות מתעניינות בגורים ולעתים חוטפות אותם; גור שנחטף ולא הוחזר מהר עלול למות. כ־81% מהגורים שורדים לשנה, וכ־68% מגיעים לגיל ארבע.
מקוקי הסרטנים מותאמים לחברה אנושית ולכן משמשים במחקרים מדעיים, בעיקר בניסויים על מערכת העצבים. הדמיון הפיזיולוגי לאדם הופך חלק מהמחקרים לרלוונטיים, אך גם שנויים במחלוקת מבחינה אתית. קופי מקוק ידועים כנשאים של וירוס הרפס B (וירוס שעלול להדביק בני אדם ולגרום למחלה קשה), ולכן מקוקי מאוריציוס שאינם נושאים את הוירוס מועדפים לעתים על ידי ניסויים.
טווח התפוצה של מקוק הסרטנים רחב והוא השלישי בגודלו בקרב הפרימטים. בעבר ציד לצורכי סחר פגע באוכלוסיות באזורי וייטנאם וקמבודיה. כיום הם כלולים בתוספת II לאמנת וושינגטון (CITES), מה שמאפשר יצוא מבוקר ממקורות מבויתים.
המקוקי שהובאו לאיים כמו מאוריציוס או הונג קונג התרבו במהירות והפכו למינים פולשים שם. הם גורמים נזק למגוון הביולוגי, ולכן ננקטים צעדים לצמצום מספרם, כולל ציד, הסגר ושיטות מניעה ביולוגיות.
אוכלוסיית מאוריציוס חשובה גם מכיוון שהיא נקייה ממנוירוס הרפס B, ולכן נחשקת במחקרים מצטיינים.
מקוק הסרטנים הוא קוף שנפוץ בדרום-מזרח אסיה. הוא נמצא מבנגלדש ועד אינדונזיה ובפיליפינים. הקוף חי בהרבה סוגי יערים. הוא אוהב עצים ולעתים נדירות יורד לקרקע.
הוא אוכל הרבה פירות. בנוסף, הוא אוכל סרטנים (חיות קטנות עם קליפה שחיות במים), עלים, חרקים וגרעינים. יש לו כיסי לחיים לשמור מזון.
צבע הפרווה אפור-חום. הזנב ארוך מאוד, עד כ־65 ס"מ. גוף הקוף הוא כ־40, 47 ס"מ ללא הזנב. הזכרים גדולים יותר מהנקבות.
מקוקי הסרטנים חיים בקבוצות עם כמה זכרים וכמה נקבות. זכרים בדרך כלל עוברים לקבוצה אחרת כשמגיעים לגיל 4, 6 שנים. נקבות נשארות באותה קבוצה כל חייהן.
בכל קבוצה יש "בוס" בין הזכרים, שנקרא זכר אלפא. הוא יכול לבלוט ולזכות בגישה לנקבות. הנקבות בנויות בקבוצות משפחתיות, ויש להן כללים חברתיים מיוחדים.
הקופים מראים גם למידה חברתית, כלומר הם לומדים זה מזה. דוגמה: נקבה אחת שטפה חול מבטטה. בהמשך הרבה קופים למדו לעשות כך גם הם.
נקבה נכנסת להריון אחרי שהיא מזדווגת. ההריון נמשך כ־162 יום. נולד בדרך כלל גור אחד. האם שומרת עליו קרוב אליה בשבועות הראשונים.
נקבות בכירות בתורן נוטות להתרבות יותר מהצעירות. חלק מהגורים לא שורדים, אבל רובם מגיעים לגיל שנה.
קופים אלה דומים מבחינה מדעית לבני אדם, ולכן משתמשים בהם במחקרים ובניסויים. חלק מהאנשים מתנגדים לשימוש בקופים בניסויים. הקופים עלולים לשאת וירוס שנקרא הרפס B, שהוא מסוכן לאדם. קופי מאוריציוס אינם נושאים את הוירוס, ולכן מחפשים להשתמש בהם במחקרים.
מקוק הסרטנים נפוץ מאד, אבל בעבר ציד פגע בו באזורים מסוימים. היום יש חוקים שמגבילים את הסחר בקופים.
הקופים הובאו גם לאיים כמו מאוריציוס, שם הם התרבו במהירות וגרמו נזק לצמחים ולחיות המקומיות. בגלל זה אנשים נוקטים אמצעים לצמצום מספרם.
תגובות גולשים