מקורות הירדן

''מקורות הירדן'' מתייחסים לרוב לשלושה נחלים חזקים: נחל דן, נחל שניר (חצבני) ונחל חרמון (בניאס). שלושת הנהרות זורמים בצפון עמק החולה ומתאחים סמוך לשדה נחמיה, ומשם יוצא נהר הירדן. יש גם יובלים אחרים בעמק, כמו נחל עיון, אך חלקם התנקזו ישירות לביצת החולה ולכן נחשבים ליובלים ולא למקורות הראשיים.



הדעת העתיקה לא תמיד הבינה את הרעיון של "מקורות מרובים" לנהר. בתלמוד מוזכר שהירדן יוצא מנקודה אחת, מערת פמייס. ההבנה שבנהר יש כמה מקורות התגבשה מאוחר יותר, ככל הנראה בראשית המאה ה־20, בזמן הסכמי הגבולות בין בריטניה לצרפת.


האזור עבר שינויים מדיניים: בתחילה היה חלק מהאימפריה העות'מאנית, ואז חולק בין המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנדט הצרפתי בסוריה. לאחר סיום המנדטים נוצרו מדינות עצמאיות, ומתח על מקורות המים נותר בין ישראל לשכנותיה. עם הקמת מדינת ישראל פותחו באזור יישובים ותעשייה, והשפעה זו השפיעה על איכות וכמות המים.

מקורות הירדן היוו מקור אסטרטגי חשוב למדינת ישראל. בין 1975 ל־2008 הגיעו מהמקורות כ־440 מיליון מטר מעוקב מים בשנה, והשפיעו משמעותית על אספקת המים במדינה. לאחר הרחבת ההתפלה, התלות במים אלה ירדה, אך חשיבותם נותרה בשלושה היבטים: הכנרת משמשת מאגר טבעי לניהול המים; ישראל מספקת לירדן כ־55 מיליון מטר מעוקב מים בשנה לפי הסכם השלום מ־1994 (ב־2021 הוסכם להכפלת הכמות ל־105 מיליון מטר מעוקב); ויישובי הגליל העליון ועמק הירדן ניזונים מהם במלואם. מאז מלחמת ששת הימים נמצאים בידי ישראל כ־80% ממקורות הירדן.


המקורות נבדלים במאפיינים גאוגרפיים כמו מהלך, ספיקה (כמות הזרימה) וצמחייה. מבחינת תרומה לנפח המים בנהר: נחל דן מספק כחצי מהמים, ונחל שניר, נחל חרמון ונחל עיון תורמים כל אחד לכ־שישית. נחל דן גם יציב יותר בזרימתו ביחס לאחרים.

''מקורות הירדן'' הם שלושה נחלים בצפון שמתחברים ויוצאים כנהר הירדן. השמות העיקריים הם נחל דן, נחל שניר ונחל חרמון. הם נפגשים ליד שדה נחמיה.

יש גם נחל קטן יותר, נחל עיון, שמתחבר לנהר מאוחר יותר. זה נקרא יובל, זרם שנכנס לנהר גדול.


לפעמים אנשים עתיקים חשבו שהירדן יוצא ממקום אחד בלבד. רק בתחילת המאה ה־20 הבינו שיש לו כמה מקורות. האזור היה תחת שלטון של אימפריות ומדינות שונות. כשנוצרו מדינות חדשות, הוויכוח על המים נמשך.


לשנים רבות מספקים המקורות מים חשובים לישראל וליישובים בגליל. בין 1975 ל־2008 הגיעו מהם כ־440 מיליון מטר מעוקב בשנה. אחרי שישראל החלה להתפיל מים מהים, היא פחות תלויה במקורות אלה. עם זאת, הכנרת ושאר המקורות עדיין נותנים מים למדינות שכנות וכפרים באזור.