מקס ובר

ארפורט, ממלכת פרוסיה

מקסימיליאן קארל אמיל ובר (21.4.1864, 14.6.1920) היה היסטוריון, מדען-מדינה, כלכלן פוליטי, סוציולוג (מדע החוקרת חברות ואנשים בהן) ופילוסוף גרמני. הוא נחשב לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית ותורת המינהל הציבורי. ובר גם השתתף בניסוח החוקה של רפובליקת ויימאר.

נולד בארפורט כבכור בין שבעה ילדים. אחיו הצעיר היה הסוציולוג אלפרד ובר. עד 1889 למד משפטים והגיש דוקטורט על היסטוריה של ארגונים עסקיים בימי הביניים. ב-1893 נישא למריאן שניטגר, סוציולוגית ופמיניסטית.

בהמשך מונה לפרופסור ולראש חוג אינטלקטואלי שהיו בו דמויות בולטות. בשנות ה-90 של המאה ה-19 נפגע מבחינה בריאותית ונעדר מהאקדמיה לשנים. חזר לפעילות ב-1902, ופרש כדי לכתוב את יצירתו המרכזית.

במלחמת העולם הראשונה שירת שנה בבית חולים מנהלי. בתחילה תמך ברטוריקה הלאומנית, אך בהמשך התהפכו דעותיו והוא התנגד למדיניות הקייזר ולמלחמה. לאחר המלחמה היה יועץ בוועדה לניסוח חוקת ויימאר, וניסה לפעול פוליטית כחבר המפלגה הדמוקרטית הגרמנית, ללא הצלחה. בשלהי חייו חזר להוראה והקים במינכן את המכון הגרמני לסוציולוגיה. נפטר מדלקת ריאות ב-14 ביוני 1920. על שמו כיכר במינכן וקרן שנוסדה ב-2002.

בשנים 1904, 1905 פרסם ובר את החיבור החשוב "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם". כאן חקר את הקשר בין דת לפרקטיקות כלכליות. הקפיטליזם הוא שיטת כלכלה שמבוססת על צבירת הון והשקעה חוזרת. ובר בדק איך רעיונות דתיים, בעיקר מהפרוטסטנטיות, השפיעו על התנהגות כלכלית.

הוא טען שהפרוטסטנטיות (זרם בתוך הנצרות) שינתה את היחס אל האל והעבודה. בגרסאות כמו הקלוויניזם נוצרה תפיסה שהבחירה הגורלית של האדם אינה ברורה. סימן על-פי תפיסה זו לכך שאדם נבחר הוא הצלחה חומרית בחיים. כך נוצרה מוטיבציה לעבודה קשה, חיסכון והצטברות הון כדי להראות "סימן" לבחירה. ובר כינה את צורת החשיבה הזו "האתיקה הפרוטסטנטית".

בהשוואה בין קהילות דתיות, הוא הביא נתונים המראים שלעיתים פרוטסטנטים היו עשירים יותר מקתולים. העיקרון התיאורטי שלו היה להדגיש את חשיבותם של גורמים תרבותיים ורעיוניים בניתוח תהליכים חברתיים, בניגוד לגישות שמציבות דגש רק על גורמים חומריים.

ובר תיאר כיצד החברה המודרנית הפכה רציונלית. רציונליזם הוא שימוש בשיטות מסודרות ותכנון להשגת מטרות באופן יעיל. לדבריו, הרציונליזם החליף מסורות ורגשות בתהליכים חברתיים, ויצר צורות ארגוניות שמכוונות להשגת יעדים ברורים.

הוא גם הזהיר מפני מחיר הרציונליזציה: חלק מהאנושיות והמשמעות עלולות להיעלם, כשהאמצעים הופכים למטרות. את התופעה הזו תיאר במשפטו המפורסם על "כלוב הברזל של הרציונליות", תחושה שאנשים לכודים במערכת יעילה אך קרה.

מושג מרכזי אצל ובר הוא סמכות, הסיבה שאנשים מצייתים בלי כוח פיזי. ובר הבחין בשלושה סוגים של לגיטימציה (הסיבות שגורמות לסמכות להיתפס כצודקת):
- לגיטימציה מסורתית: סמכות שמבוססת על מנהג ומסורת, כמו שלטון שעובר במשפחה.
- לגיטימציה כריזמתית: סמכות שמקורה באישיות מיוחדת של מנהיג, בהערצה או באמונה בו.
- לגיטימציה רציונלית-חוקית: סמכות שמבוססת על חוקים וכללים ברורים.

ובר טען שהצורה הרציונלית-חוקית, כלומר הבירוקרטיה (מערכת ניהול עם כללים פורמליים ותפקידים מובחנים), היא המאפיין של החברה המודרנית. הוא ניסח מודל טהור של בירוקרטיה שמדגיש הפרדה בין האינטרס האישי לאינטרס של הארגון ושימוש בשיטות יעילות להשגת מטרות.

ובר חילק את המשפט (המערכת החוקית) לארבע שיטות: פורמלי רציונלי, פורמלי אי-רציונלי, מהותי רציונלי ומהותי אי-רציונלי. "פורמלי" מכוון להתמקדות בצורה ובכללים, ולא בתכנים או בערכים.

לאחר מותו עבר מרכז הסוציולוגיה לארצות הברית. רק ב-1937 תורגמו כמה מכתביו לאנגלית בידי טלקוט פארסונס. פארסונס שילב רעיונות של ובר עם אלה של אמיל דורקהיים ופיתח את הפונקציונליזם, גישה שסיפקה להסברת התפקידים של מרכיבים חברתיים.

מאוחר יותר הופיעו מתנגדים בשם הנאו-ובריאנים, ששילבו אלמנטים של קונפליקט בתורת ובר והשתמשו גם ברעיונות מרקס. גם בישראל השפיע ובר על חוקרים והיסטוריונים בולטים.

ארפורט, פרוסיה

מקס ובר נולד ב-1864 ונפטר ב-1920. הוא היה סוציולוג. סוציולוג הוא חוקר של חברה ושל אנשים ביחד.

למד משפטים והיה פרופסור. נישא למריאן שניטגר. אחיו היה אלפרד ובר. בשנות חייו עזר לכתוב חוקים אחרי מלחמת העולם הראשונה. הוא לימד והקים מכון לסוציולוגיה.

ובר כתב ספר חשוב ב-1904, 1905. שם פיתח רעיון שאמר: ברוחות דת מסוימות אנשים עובדים קשה וחוסכים כסף.

"קפיטליזם" זו מערכת כלכלית שבה אנשים צוברים כסף ומשקיעים אותו. ובר חשב שרעיון דתי בפרוטסטנטיות עזר לאנשים להפוך לעמלים ומחושבים.

ובר דיבר על רציונליזם. רציונליזם זה לחשוב ולתכנן היטב כדי להשיג מטרות. הוא אמר שזה עוזר, אבל גם עלול להפוך את החיים לקרים.

ובר הסביר שלחברה יש שלוש דרכים שאנשים מקבלים סמכות:
- מסורת: כי כך עושים מאז ומתמיד.
- כריזמה: בגלל מנהיג חזק שאנשים אוהבים.
- חוקית/רציונלית: בגלל חוקים וחוקים ברורים. זה נקרא בירוקרטיה. בירוקרטיה היא מערכת עם כללים ותפקידים ברורים.

ובר חשב שיש סוגים שונים של מערכות משפט. חלק מתמקדות בחוקים וכמה שאכפת לצורה, ולא בתוכן.

עבודתו של ובר השפיעה על חוקרים אחרים בעולם. ב-1937 תרגמו את כתביו לאנגלית ויותר אנשים הכירו אותם.