מקס רגר (19.3.1873, 11.5.1916) היה מלחין גרמני, נגן עוגב, פסנתרן ומורה. נולד בבראנד שבבוואריה ולמד מוזיקה במינכן ובויסבאדן אצל הוגו רימן. בשנת 1901 חי מעט בניו יורק, שם לימד עוגב והלחנה. בשנים 1907, 1908 עבד בלייפציג כמנהל, ולאחר מכן כפרופסור להלחנה בקונסרבטוריון עד מותו. בתקופה זו הופיע גם כמנצח ופסנתרן ברחבי העולם.
רגר חיבר כמות עצומה של יצירות במשך כ־20 שנה, ברובן צורות מופשטות. רבות מיצירותיו הן פוגות (פוגה: יצירה שבה כמה משפטי נגינה נכנסים זה אחרי זה ויוצרים טקסט מוזיקלי מחובר) או וריאציות (וריאציה: שינוי וחידוש של נושא מוזיקלי). בין היצירות המוכרות יותר נמצאות "וריאציות ופוגה על נושא של מוצרט", המבוססות על נושא מתוך סונאטת ק.331, וה"פנטזיה והפוגה" על מוטיב BACH לעוגב, יצירה שנחשבת לקשה מאוד לנגינה.
רגר נמנע מאופרה ותמך במוזיקה אבסולוטית (מוזיקה שאינה מתיימרת לספר סיפור מסוים). סגנונו שוקק את המבנים הקלאסיים של בטהובן וברהמס, אך שואב גם מהרמוניות מורחבות של ליסט ווגנר ומהקונטרפונקט (כתיבה של קולות עצמאיים שנשמעים יחד) של באך. יצירותיו לתזמורת, לפסנתר ולמוזיקה קאמרית מראות שילוב זה, והן שמרו מקום ברפרטואר, אם כי רגר לא נחשב למהפכן. במוזיקה שלו ניכרת התפתחות תימטית מורכבת, כתיבה ווריאטיבית ופוקוס על מבנים מסורתיים כמו הפוגה והקונטינואו (קו בסורֵן המשמש כתשתית בהרמוניה).
מקס רגר (1873, 1916) היה מלחין ונגן עוגב מפורסם מגרמניה. הוא גדל בבוואריה ולמד מוזיקה במינכן ובויסבאדן. ב-1901 הוא שהה בניו יורק ולימד מוזיקה. ב-1907, 1908 עבד בלייפציג, ואז העביר שיעורים בקונסרבטוריון עד סוף חייו.
רגר כתב המון יצירות קצרות וארוכות. הוא אהב במיוחד פוגות. פוגה היא שיר שבו כמה קווים מוזיקליים חוזרים ונשמעים ביחד. הוא גם כתב וריאציות. וריאציה היא שינוי קטן של נושא מוכר.
היצירה הידועה שלו היא "וריאציות ופוגה על נושא של מוצרט". עוד יצירה מפורסמת היא "פנטזיה והפוגה" על מוטיב BACH, לעלייה בעוגב. היצירה הזו קשה מאוד לנגן.
רגר הלך בדרך של מלחינים ישנים כמו בטהובן וברהמס. הוא ערב בבניית צורות קלאסיות עם רעיונות מודרניים בהרמוניות. יצירותיו נשמעות מסודרות ולעיתים מסובכות, אבל רבות מהן נשמעות שוב בהופעות עד היום.
תגובות גולשים