מר בר רב אשי

מר בר רב אשי קראו לו גם טביומי. הוא היה אמורא - חכם בימים שבהם ערכו את התלמוד. הוא היה בנו של רב אשי ועמד בראש ישיבת סורא, מקום שבו למדו תלמידים. הוא התמנה ב-455 ונפטר ב-467, בערב יום הכיפורים. הוא עזר לערוך את התלמוד הבבלי.

הוא חתם בשם טביומי. חכמים נתנו לכך כמה פירושים. כתבו שהשם קשור ל"ימים טובים" או למזל ביום מינויו. המהרש"א אמר שהפירושים האלה הגיעו מאוחר יותר.

כאשר בחרו ראש חדש לישיבה, מר בר רב אשי הגיע אחרי ששמע בשוק שמדברים עליו. שלחו אליו תלמידים כדי לקבל את ברכתו. הוא עצר קבוצות של תלמידים עד שהיו עשרה, ואז דרש ופניו נבחרה. הוא אהב מאוד את תלמידיו ואמר שאי אפשר להעיד עליהם כי הם יקרים לו.

בסוף ימיו החלו קשיים חדשים ליהודים בבבל. המלך זדגרד השני ניסה להטיל חוקים קשים, כמו לבטל את השבת. מר בר רב אשי ורב סמא קראו לתענית ולתפילה. בסוף המלך מת והגזירה הוסרה. לאחר מותו של מר בר רב אשי, רבה תוספאה הנהיג את הישיבה והמשיך בעבודה על התלמוד.

יש כלל שאומר מתי להורות לפי מר בר רב אשי. חכמים קדומים לא הסכימו בדיוק על מתי. רוב הפוסקים קבעו שההלכה נוהגת לפי מר בר רב אשי ברוב המקומות, אבל ציינו כמה יוצאים מן הכלל שעניינם הלכות ספציפיות.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!