מרטין אנדרסן נקסה (26.6.1869, 1.6.1954) היה סופר דני.
נקסה נולד במשפחה ענייה בקופנהגן. משפחתו עברה לעיירה נקסה ב-1877, ונקסה אימץ את שמה כספרותי. בצעירותו חלה בשחפת (מחלת ריאה) והחלימו.
בהתחלה עבד כפועל ואז למד בתיכון עממי (סוג של בית ספר תיכון לא פורמלי) ועבד כעיתונאי. באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 סייר בדרום אירופה. ספרו Soldage (1903) מבוסס בחלקו על מסעות אלו.
בהשפעה ראשונית היה מושפע מפסימיזם של סוף המאה, תופעה ספרותית שדנה בתחושות של דכדוך וחרטה. עם הזמן פנה לפעילות חברתית ופוליטית, הצטרף לתנועה הסוציאל-דמוקרטית (תנועה פוליטית שתומכת בזכויות עובדים באמצעות דמוקרטיה) ובהמשך נטה לעמדות שמאליות יותר.
ספרו המפורסם ביותר הוא פלה הכובש; הכרך האחרון הושלם ב-1910. החלק הראשון של הספר שימש בסיס לסרט מ-1987. יצירתו השנייה הבולטת היא דיטה בת־אדם (1917, 1921), שבחנה את חיי האישה העובדת והקרבתה כאם לזולתה; חלק ראשון של הספר עובד גם הוא לסרט ב-1946. בשנותיו המאוחרות כתב טרילוגיה (שלושה כרכים) שחלקה נותר לא גמור.
נקסה כתב רבות על מעמד הפועלים והחזיק בעמדות קומוניסטיות (רעיון של בעלות משותפת ושל חברה שוויונית). הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית הדנית, אך שמר על קשר עם הסוציאל‑דמוקרטים עד 1933. במהלך מלחמת העולם השנייה, בזמן הכיבוש הנאצי, נאסר עליו לפעול כקומוניסט ב-1941; שוחרר ועבר לשוודיה. משם נסע לברית המועצות ושידר ברדיו לקהל בדנמרק ונורווגיה שנמצאו תחת כיבוש.
אחרי המלחמה עבר לדרזדן שבגרמניה המזרחית וקיבל תואר אזרח כבוד. נקסה מת בדרזדן ב-1954 ונקבר בקופנהגן. שמו השתמר בעיקר במזרח אירופה עד קריסת הקומוניזם, והוא נחשב לאחד הסופרים החברתיים הבולטים של אירופה, בדומה למקסים גורקי.
מרטין אנדרסן נקסה (1869, 1954) היה סופר מדנמרק.
נקסה נולד במשפחה ענייה בקופנהגן. המשפחה עברה לעיר נקסה ב-1877. הוא קיבל את השם נקסה ממנה. כילד חלה בשחפת, מחלה בריאות, והבריא.
הוא עבד כפועל, למד בתיכון עממי (סוג של בית ספר) ועבד גם כעיתונאי. באמצע חייו טייל בדרום אירופה. הספר Soldage מ-1903 מבוסס על הנסיעות האלה.
היצירה המפורסמת שלו היא פלה הכובש. החלק הראשון של הספר הפך לסרט ב-1987. ספר חשוב נוסף הוא דיטה בת-אדם (1917, 1921). הוא מדבר על נשים עובדות והקרבה לטובת אחרים. חלק מהספר עובד גם הוא לסרט ב-1946.
נקסה כתב על העבודה ועל החיים של פועלים. בהמשך קיבל רעיונות קומוניסטיים, אמונה בריבוי שווה של רכוש ומשאבים. בזמן מלחמת העולם השנייה, כשדנמרק נכבשה על־ידי הנאצים (כיבוש של מדינה בזמן המלחמה), אסרו אותו ב-1941. הוא עבר לשוודיה ומשם ביקר גם בברית המועצות ושידר ברדיו.
אחרי המלחמה עבר לדרזדן וקיבל כבוד בעיר. הוא מת שם ב-1954 ונקבר בקופנהגן.
תגובות גולשים