הרב משה דוד בלייכר (נולד ב-1954) ייסד את ישיבת שבי חברון בחברון וכיהן כראש הישיבה למעלה מעשרים שנה.
נולד בבני ברק למשפחה דתית-לאומית. בצעירותו למד בישיבות שונות, ובהן ישיבת מרכז הרב בין השנים תשל"ב, תשל"ח (1972, 1978). ישיבה = מוסד ללימוד תורה; ר"מ = מרצה/מורה בישיבה, בלייכר שימש ר"מ כבר מגיל 23, בישיבת אור עציון. הוסמך לרבנות על ידי הרב דב ליאור.
בשלב מוקדם היה מעורב בפעילות נגד הנסיגה מחבל ימית. לפני פינוי סיני עמד בראש ישיבת אופירה, שהוקמה ליד שארם א-שייח' עד פינוי היישוב. אלול תשמ"ב (1982) הוזמן להקים את ישיבת שבי חברון בבית רומנו, ובה עמד מעל שני עשורים. תחת הנהגתו גדלה הישיבה ונוסדו מוסדות נוספים, כמו הישיבה הקטנה במעלה חבר והמכינה נתיבות דרור בתלם, על שמו של דרור וינברג.
ב-2003 לקה באירוע מוחי (בעיה בריאותית במוח) ולכן פרש מתפקיד ראש הישיבה בפועל. ממלא מקומו הוא הרב חננאל אתרוג.
נשוי לנאורה (לבית בן פזי) ומתמודד בירושלים, בשכונת חומת שמואל. לזוג שמונה ילדים. גיסו, הרב חנוך בן פזי, היה ר"מ במכון מאיר.
שיטתו החינוכית מושתתת על תורת הרב קוק, ומתמקדת בבניית האישיות האמונית והערכית של התלמיד. הוא מראה כיצד דברים שנראים פשוטים בתנ"ך ובחז"ל נושאים משמעות עמוקה של גילוי אלוהי.
בלייכר משתייך לזרם הממלכתי בתוך הציונות הדתית. ישיבתו נחשבת לאחת מישיבות ה"קו". ביחס לציונות החילונית הוא טען שהדור הקודם פעל באינסטינקט, והדור הנוכחי צריך לקבל הסברים ותשובות. בעיניו רוח אבות ישראל עומדת ביסוד מדינת ישראל, והעלייה היתה שלב חשוב לקראת הגאולה. הוא התנגד לשיטות לימוד כמו "הרבדים" ולגישת "תנ"ך בגובה העיניים".
משה דוד בלייכר נולד ב-1954 בבני ברק. הוא ייסד את ישיבת שבי חברון.
ישיבה היא בית ספר ללימוד תורה. למד במספר ישיבות, כולל ישיבת מרכז הרב. בגיל 23 הוא כבר היה מורה בישיבה (ר"מ).
בשנות ה-80, בשנת תשמ"ב (1982), קיבל הזמנה להקים את ישיבת שבי חברון בבית רומנו. הישיבה גדלה והוקמו מוסדות נוספים סביב חברון.
בשנת 2003 היה לו אירוע מוחי. אירוע מוחי הוא בעיה בריאותית במוח. בגלל זה הוא הפסיק להנהיג את הישיבה באופן יומיומי.
נשוי לנאורה וגר בירושלים, בשכונת חומת שמואל. יש להם שמונה ילדים.
השיטה שלו מתבססת על רעיונות הרב קוק. הוא שם דגש על חינוך לאמונה ולערכים. הוא רואה במדינת ישראל חלק מתהליך גדול בהיסטוריה של העם.
תגובות גולשים