משה בן נפתלי

משה בן דוד בן נפתלי, המכונה אבו עמראן, חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
הוא נחשב לאחרון והחשוב במשפחת בן נפתלי, משפחה של בעלי מסורה, שיטת שימור ודיוק טקסט המקרא, שפעלה בטבריה.
הוא היה בן דורו של אהרון בן אשר. בין השניים היו מחלוקות על הגיית ונוסח הטקסט המקראי. בספרות המסורה נרשמו כ-850 חילופים בין נוסחיהם.
אחת המחלוקות המפורסמות היא על קריאת השם יששכר. קרי וכתיב, ההבדל בין מה שכתוב ובין איך שמקריאים, מופיע כאן: ר' משה קרא כפי הכתיב: "יששכר", ור' אהרון בן אשר העדיף לקרוא "ישכר".
לא נוצרה הלכה ברורה בכל המקרים, כי רבים חשבו שבן-אשר היה מדויק יותר. הרמב"ם והרבה ראשונים נטו לתמוך בקריאת בן-אשר.
עם זאת, ר' משה בן נפתלי תרם רבות למסורה הטברנית, וזו המסורה שהתקבלה ברוב עם ישראל.
הרמב"ם המליץ על נוסח בן-אשר כנוסח הנכון, והרד"ק כתב שהסמיכה היא על קריאתו של בן-אשר.
רשימת המחלוקות בין השניים נכתבה על ידי מישאל בן עוזיאל בספר "כתאב אלכ'לף". הספר כתוב ערבית יהודית באותיות עבריות.

משה בן דוד בן נפתלי נקרא גם אבו עמראן. הוא חי במאה ה-10.
הוא היה חלק ממשפחה שעבדה על המסורה. מסורה היא הדרך לשמור ולכתוב את נוסח התורה.
הוא התווכח עם אהרון בן אשר על איך לקרוא מילים בתורה. בספרים כתוב שיש כ-850 חילופים ביניהם.
למשל בשמו של השבט יששכר. משה קרא כמו שכתוב: "יששכר". אהרון קרא אחרת: "ישכר".
רבים חשבו שאהרון בן אשר היה מדויק יותר. הרמב"ם אמר שנוסח בן-אשר נכון. הרד"ק כתב שהם סומכים על קריאתו.
מישאל בן עוזיאל כתב את רשימת המחלוקות בספר "כתאב אלכ'לף". הספר כתוב בערבית יהודית באותיות עבריות.