משה יהודה לייב ליליינבלום נולד ב-1843 בקיידאן ליד קובנה (כיום בליטא). בגיל 13 ארגן חבורת נערים ללימוד 'עין יעקב'. בגיל 15 נשא אישה ועבר לגור ליד משפחתה. בוילקומיר נחשף להשכלה, שהיא תנועת החינוך והמודרניזציה היהודית, ולסיפורת של המשכילים; הדבר עורר מחלוקות עם הרבנים המקומיים.
הוא כתב מאמרים על התלמוד, ספר הלימוד היהודי, ועורר תגובות חריפות מהרבנים. ב-1869 עבר לאודסה כדי ללמוד רוסית ולהתקדם בלימודיו. שם נוכח בניכור חילוני ובביקורת כלפי המסורת. בהמשך נטה להאמין שפתרונות כלכליים וחברתיים חשובים לתיקון מצב העם.
לאחר פרעות הסופות בנגב שינה את דעתו והתקרב לרעיון שחזרת היהודים לארץ ישראל היא הפתרון. מ-1881 הצטרף לתנועת חובבי ציון, תנועה שתמכה ביישוב ארץ ישראל, והיה מעורב בהקמת מוסדות סיוע. שימש מזכיר החברה לתמיכה בעובדי אדמה ובעלי מלאכה בארץ ישראל עד מותו. אחרי קונגרס באזל (1897) הפך לציוני מעשי והתנגד לציונות הרוחנית.
בעיקר התפרנס בכתיבה והוראה. מ-1885 שימש כמזכיר החברה קדישא באודסה במשך כ־25 שנה. ב-1910 נפטר באודסה. מסע ההלוויה נערך במספר ערים, ובכל העיתונים פורסמו עליו מאמרים.
ליליינבלום כתב בעברית, רוסית ויידיש. שירו הראשון פורסם ב-1866 תחת שם עברי-יידי. חיבר מאמרים וספרים שהפיצו את רעיונותיו הציוניים והחברתיים. ספריו סודרו ויצאו לאור אחרי מותו על ידי חבריו באודסה.
על שמו נקראו מושב וכמה רחובות בישראל, וביניהם רחוב ליליינבלום בתל אביב ורחובות בירושלים, חיפה ורמת גן.
משה ליליינבלום נולד ב-1843 בקיידאן ליד קובנה. בגיל צעיר לימד חברים. בגיל 15 התחתן ועבר לגור קרוב למשפחת אשתו.
הוא קרא הרבה על השכלה. השכלה היא רעיונות חדשים ולימוד מודרני. זה גרם לו להתווכח עם הרבנים. הוא כתב על התלמוד. התלמוד הוא ספר מרכזי ביהדות.
ב-1869 עבר לעיר אודסה ללמוד רוסית. אחרי התקופות הקשות שהיו ליהודים, הוא הבין שצריך לחזור לארץ ישראל. ב-1881 הצטרף לחובבי ציון. חובבי ציון הם קבוצה שרוצה שעוד יהודים יחיו בארץ ישראל.
הוא עזר להקים ארגונים שתמכו בחקלאים ובבעלי מלאכה בארץ. מ-1885 עבד כמזכיר בחברה קדישא באודסה. ב-1910 הוא נפטר. אנשים רבים הספידו אותו.
הוא כתב בעברית, ברוסית וביידיש. שירו הראשון פורסם ב-1866. אחרי מותו יצאו ספריו בהוצאות חבריו.
יש כפר ושורה של רחובות בשם ליליינבלום בישראל. בנו שירה אופרה ושעלה לארץ ב-1925.
תגובות גולשים