רבי משולם בן קלונימוס (כינויו גם רבנו משולם או משולם הגדול) חי בסביבות המאה ה-10. מקור לידתו לא ברור: נזכר שהוא נולד או בלוקא שבאיטליה או במגנצא שבגרמניה. רוב החוקרים סבורים שהוא בנו של קלונימוס בן משה, שהיגר כנראה מלוקא למגנצא בתחילת המאה ה-10.
מעט ידוע על חייו המדויקים. יש מסורת שאמרה שהוא כשעוד היה בן 14 נלקח על ידי סוחרים לבבל (ארץ ישראל/עיראק של היום) ונמכר לנשיא הישיבה שם. בתחילה עבד במטבח של הנשיא, ובסתר הגה את כתביו לפי מה שלמד מאביו. כששני תלמידים גילו זאת, קיבלו אותו לישיבה. הציעו לו גם להתחתן עם בתו של הנשיא, אך הוא העדיף לא להתחתן בלי אישור אביו. לבסוף חזר למגנצא, נשא קרובת משפחה והוליד בן בשם תודרוס, שהפך אחר כך לראש ישיבה במגנצא.
רבי משולם היה בין ראשי חכמי אשכנז בדורו, וקדם בדור לפוסקים מפורסמים כמו רבנו גרשום. בנו רבי קלונימוס מוזכר באגדה על רבי אמנון ממגנצא.
עבודתו השתמרה יחסית טוב ביחס לעמיתיו, בעיקר בגלויות מגניזת קהיר (אוסף כתבים עתיקים). יצירתו כוללת מספר תחומים: תשובות הלכתיות (שו"ת), פיוטים (שירים דתיים) ופירוש למסכת אבות.
תשובותיו נענו לקהילות רבות באשכנז. שו"ת הוא סוג של שאלות ותשובות הלכתיות. התשובות עוסקות בכל תחומי החיים, ובפרט בדיני ממון ומסחר (כמו דיונים על מערופיה, קבוצת לקוחות במסחר) ובסדרי הקהילה (למשל סכסוכים בין קהילות). העיסוק בנושאים אלה משקף את קיום החיים הקהילתיים שצמחו באשכנז בתחילת האלף השני.
רבי משולם הסתמך על דעות תנאים ועל גאוני בבל בני דורו. הוא הפנה שאלות גם לרב שרירא גאון ולבנו הרב האי גאון. רבות מתשובותיו נכתבו בעברית וחלקן בארמית. חלקן מופיעות בספר עתיק שנקרא "בשר על גבי גחלים".
שמרו לנו שנים עשר פיוטים שלו. הם כוללים קרובה (קדושתא) ליום כיפור בשם הפותחת "אימיך נשאתי". בקרובות אלה יש גם שירים כמו "מעשה אלהינו אין מי בשחק" ו"על ישראל אמונתו". בנוסף חיבר סדרי עבודה בשם "אמיץ כח" (שנכנס למנהג אשכנז) ושלם בשם "אשוחח נפלאותיך" שנאמר בקהילות מסוימות.
רבי משולם חיבר גם מערכת ליוצר לפסח בשם "אפיק רנן". היא נבנתה על פי סדר שיר השירים, והייתה בהשראת מערכת של רבי שלמה הבבלי. המערכת התקבלה במנהג אשכנז ובחלק מקהילות צרפת.
לפי המנהג, יש כמה סליחות שנחתמו בשמו, אם כי לא תמיד הייחוס ברור. סגנון הפיוטים שלו משלב השפעות איטלקיות ואשכנזיות ונטוע במסורת הפיוט של ארץ ישראל.
מפי פירושו למסכת אבות נשארו רק קטעים מועטים. מהקטעים ניתן להבין שהפירוש היה מקיף ושהוא ידע את המקרא היטב.
רבי משולם בן קלונימוס חי במאה ה-10. לא בטוח אם נולד בלוקא שבאיטליה או במגנצא שבגרמניה. שמו מופיע במשפחת קלונימוס.
כשהיה צעיר כנראה נלקח על ידי סוחרים לבבל. שם נמכר לנשיא הישיבה. בתחילה עבד במטבח. כשהוא כתב וניקד כתבים בחשאי, תלמידים גילו אותו. אז למדו אותו בישיבה. אחרי כן חזר למגנצא ונישא. היה לו בן בשם תודרוס. הוא הפך לראש ישיבה.
נשארו לנו כמה מכתבים, שירים ותיקון לספר אבות.
הוא כתב תשובות לשאלות הלכה. (שו"ת = שאלות ותשובות הלכתיות.)
הרבה תשובות מדברות על כסף ופרנסה. חלקן מדברות גם על איך הקהילות מארגנות את עצמן.
נשארו שנים עשר שירים דתיים שלו. אחד מהם פתיחה ליום כיפור שנקראת "אימיך נשאתי". הוא גם חיבר סדר שירים לפסח בשם "אפיק רנן".
נשארו רק כמה קטעים מפירושו למסכת אבות. הקטעים מראים שהוא הכיר היטב את התורה.
