מתכות מעבר עמידות (Poor metals או Post-transition metals) הן יסודות מתכתיים בטבלה המחזורית. הן נמצאות בדרך כלל בעמודות 13, 15, ולעיתים 12, 15, בין מתכות המעבר לבין המתכות למחצה (מתכות למחצה = יסודות שיש להם תכונות ביניים בין מתכות ללא-מתכות).
למתכות הללו יש אלקטרושליליות נמוכה יותר מאשר למתכות המעבר. אלקטרושליליות היא הנטייה של יסוד למשוך אליו אלקטרונים. עם זאת, הן בדרך כלל פחות אלקטרושליליות מאשר מתכות אלקליות ואלקליות-עפרוריות.
דוגמאות חשובות הן: אלומיניום, גליום, אינדיום, בדיל, ביסמוט, עופרת ותליום. בנוסף קיימים ארבעה יסודות כבדוּתיים שהוכנו במעבדה: ניהוניום, פלרוביום, מוסקוביום וליברמוריום.
שיוך יסודות לקבוצה זו אינו תמיד אחיד. החלוקה תלויה בהגדרה של "מתכות המעבר". לדוגמה, בעבר ספרים לא כללו את נחושת, כסף וזהב כמתכות מעבר, אך כיום רוב הספרים כן מחשיבים אותן כך. לגבי העמודה ה-12 (אבץ, קדמיום וכספית) יש מחלוקות: חלק מהספרים מגדירים אותן כמתכות מעבר, ואחרים כממתכות מעבר עמידות. ההסבר הטכני שמשמש חלק מהכותבים הוא שקליפת האלקטרונים d מלאה ולכן הקישור הכימי נעשה בעיקר על ידי אלקטרוני s.
מתכות מעבר עמידות הן קבוצת יסודות בטבלה המחזורית. הן נמצאות בין מתכות המעבר לבין המתכות למחצה.
הן נוטות למשוך אלקטרונים פחות חזק מאשר מתכות המעבר. אלקטרושליליות זה השם לנטייה למשוך אלקטרונים.
דוגמאות קלות לזכור: אלומיניום, גליום, אינדיום, בדיל, ביסמוט, עופרת ותליום. יש גם ארבעה יסודות שכבר הוכנו במעבדה: ניהוניום, פלרוביום, מוסקוביום וליברמוריום.
אין הסכמה מלאה בין מדענים על מי בדיוק שייכת לקבוצה. למשל אבץ, קדמיום וכספית לעיתים מסווגים אחרת. הסיבה היא שהמבנה האלקטרוני שלהם שונה, ולכן הם מתנהגים קצת אחרת בכימיה.
תגובות גולשים