"נביא" הוא אדם המדבר בשם האל. ההודעה שהוא מעביר נקראת נבואה. בתקופות קדומות היו פונים לנביאים כדי להתייעץ על עתיד, על ייעוד, או לקבל מזור נפשי. מלכים החזיקו לעיתים נביאים בחצרם לצרכים מדיניים ואסטרטגיים. לעיתים תפקיד הנביא הצטמצם למסירת העתיד או לראיית דברים נסתרים.
ביהדות נביא נחשב לאדם בעל דבקות רוחנית גבוהה בקשר עם ה'. משה נחשב לגדול נביאי ישראל, כי היה גם מנהיג פוליטי ומייסד חוקה לעם. בתנ"ך מופיעה שרשרת של נביאים שתפקדו בצורות שונות: חלקם הכתירו מלכים (כמו שמואל), חלקם שפטו (כמו דבורה), חלקם היו יועצים למלכים (כמו חולדה), וחלקם הזהירו או חזו חורבן וגאולה (כמו ירמיהו וישעיהו).
נביאים לעתים שימשו גם כמורים מוסריים ומוכיחים בשער, כלומר הציבו גבולות והתנגדו לחריגות של העם ומנהיגיו. יחס הנביא אל העם היה מורכב: מצד אחד הוא חלק מהחברה, ומצד שני הוא נציג האל בעולם.
לאחר חורבן בית המקדש הראשון הנבואה הקלאסית החלה לדעוך. חגי, זכריה ומלאכי נחשבים לנביאים האחרונים בתקופה זו. התלמוד דן בנושא ומביא דעות שונות על המשך נבואה בקרב חכמים.
גם נשים שימשו כנביאות, למשל דבורה וחולדה. הגמרא מונה כמה נביאות מקראיות ומדרשים מזכירים הופעות נבואה נשית.
הרמב"ם עסק בנושא והדגיש שאין לבחון נביא רק לפי נבואה טובה אחת. הוא גם אמר שנבואת פורענות יכולה להתבטל אם האנשים חוזרים בתשובה. חוקרי המקרא המודרניים בחנו את התופעה ספרותית ואת התגבשותה של נבואה כחלק מהתרבות והספרות.
התורה מציעה מבחן מעשי: ניתן לדעת אם נביא היה אמת על פי מתקיימות נבואותיו. הרמב"ם מוסיף הסתייגויות, כי לפעמים נבואה של פגע לא מתקיימת אם העם מתקן את דרכיו. בנוסף, התנ"ך מזכיר מקרים שבהם נביאים הציגו אותות נסים כדי לאשר את שליחותם, כמו שלושת האותות שנתן משה, אש שירדה על חיילים ששלח אליהו, או שינוי בצל שמש אצל ישעיהו.
בתפקידי הנביא שנכללים במסורת: מתווך בין העם לאלוהים, מחנך רוחני, מוכיח ציבורי, יועץ מדיני וחזאי העתיד. חלק מהנבואות עסקו בעניינים מוסריים וחברתיים, וחלקן בחיזוי אירועים היסטוריים או ביכולים מיסטיים.
בימי הראשונים כונו כמה חכמים בשם "נביא", כגון רש"י ורבי שמואל החסיד. בחלק מהמקרים הכינוי הופיע ביחס לעיסוק בעניינים נסתריים או לשירה נבואית. יש חילוקי דעות על משמעות התואר בהקשרים אלה.
גם ביוון היו דמויות דומות לנביאות. האורקל היה אדם או כהנת שנענה בשם האלים. הפיתיה הייתה כהנת אפולו בדלפי. היו גם חוזים שקיבלו מסרים מדמויות אלוהיות בצורה עקיפה, כמו דרך מעוף ציפורים או קרביות חיות. בדומה ליהדות, גם שם נשים יכלו להיות בולטות בתחום זה. בספרות היוונית motif של גורל בלתי נמנע, כפי שבא לידי ביטוי בנבואה, חוזר בטרגדיות כמו אדיפוס.
נביא הוא אדם שמדבר בשם אלוהים. מה שהוא אומר קוראים נבואה. אנשים הלכו לנביאים לעצה על עתידם או כדי למצוא נחמה.
ביהדות משה נחשב לגדול הנביאים. נביאים עזרו למלכים ולעם. הם גם אמרו לאנשים להישר ולהתנהג יפה.
היו נביאים שעשו דברים מיוחדים כדי להוכיח שהם משלחי ה'. דוגמאות קצרות: משה קיבל אותות, אליהו הוריד אש, וישעיהו שינה צל של שמש.
גם נשים היו נביאות. דבורה וחולדה הן דוגמאות לכך.
אחרי חורבן בית המקדש הראשון, הנבואה הקלאסית דהתה. חגי, זכריה ומלאכי נחשבים לנביאים האחרונים מתקופה זו.
ביוון היו אנשים שדיברו בשם האלים. הם נקראו אורקל. הפיתיה הייתה כהנת דלפי. גם שם נשים יכלו לנבא. בסיפורים היווניים נבואה קשורה לעתיד שקשה לשנות.
התורה אומרת שדרך לדעת אם נביא אמיתי היא לראות אם נבואתו התקיימה. הרמב"ם אומר שגם נבואה של אסון יכולה לא להתרחש אם האנשים ישנו את דרכיהם.
תגובות גולשים