נייר לקמוס (נקרא גם נייר ליטמוס) הוא נייר מיוחד שמייצרים מתמציות צבע של חזזיות. הוא משמש כאינדיקטור pH, חומר שמראה אם תמיסה חומצית או בסיסית. יש שלושה צבעים עיקריים של נייר לקמוס: אדום, כחול וסגול. נייר לקמוס כחול הופך לאדום במגע עם חומצה, ונייר לקמוס אדום הופך לכחול במגע עם בסיס. נייר נייטרלי נראה סגול.
השימוש הראשון המתועד בנייר לקמוס הופיע בערך בשנת 1300, אצל האלכימאי הספרדי ארנולדוס דה וילה נובה. מהמאה ה־16 ואילך הצבע הכחול הוכן מחזזיות, בעיקר באזור הולנד. השם בעברית מקורו בשפה ההולנדית: "לאק" (צבע) ו"מוס" (חזזית).
נייר לקמוס משמש בעיקר לקביעת חומציות או בסיסיות של תמיסות. מבחינת ההגדרה הכימית, pH גבוה מ‑7 הוא בסיסי, ו‑pH נמוך מ‑7 הוא חומצי. נייר לקמוס מגיב מהר בטמפרטורת החדר. קיימים סוגים שונים: כאלה שרגישים בעיקר לטווח החומצי, כאלה לטווח הבסיסי, וכאלה שמבדילים ביניהם בלבד. הנייר נמכר בפסים קטנים ובגלילים ארוכים.
הצבע בנייר הלקמוס משתנה כשהוא מגיב לשינוי ברמת ה‑pH של התמיסה. שינוי זה ניכר לעין ומאפשר לזהות במהירות חומציות או בסיסיות.
הצבע לוקחים ממיני חזזיות שונים. בעבר השתמשו בזנים כמו Roccella tinctoria. כיום המקורות העיקריים כוללים בין השאר Roccella montagnei (מוזמביק) ו‑Dendrographa leucophoea (קליפורניה).
נייר לקמוס הוא נייר צבעוני שעוזר לבדוק חומציות. pH אומר אם משהו חומצי או בסיסי. נייר לקמוס כחול יהפוך לאדום במגע עם חומצה. נייר אדום יהפוך לכחול במגע עם חומר בסיסי. נייר שאינו חומצי או בסיסי נראה סגול.
שימוש בנייר לקמוס ידוע כבר מהמאה ה־14, ליד האלכימאי ארנולדוס דה וילה נובה.
הנייר מגיב מהר בחדר. אפשר לקנות אותו בפסים קטנים או בגלילים. יש סוגים שרואים רק חומציות, ויש שרואים גם בסיסיות.
הצבע נלקח מצמחים קטנים שנקראים חזזיות. היום משתמשים בזנים מסוימים מאפריקה וקליפורניה.
תגובות גולשים