אדוארד ג'יימס אולמוסרוברט לוג'יה
'''ניצחון הרוח''' (Triumph of the Spirit) הוא סרט משנת 1989 בכיכובו של וילם דפו. הסרט מבוסס על סיפור חייו של שלמה (סאלמון) ארוך, מתאגרף יהודי מסלוניקי, והוא בין הסרטים הראשונים בהוליווד על השואה שצולמו באושוויץ.
שלמה ארוך חי עם משפחתו בסלוניקי שביוון. ב-1941 נכבשה יוון על ידי הנאצים, והמשפחה נאלצה לעבור לגטו. גטו הוא אזור שבו רוכזו ותוחזקו יהודים.
בשנת 1943 גוררו תושבי הגטו בקרון משא אל אושוויץ. שם נערכה סלקציה, מיון בין אלו שיישלחו לעבודות לאלו שנשלחים למוות. אמו של שלמה נשלחה לתאי הגזים יחד עם אחותו.
שלמה, אביו ואחיו הועסקו בעבודות כפייה. קאפו הוא אסיר שניתן לו כוח לפקח על אסירים אחרים; גם קאפו אנסו על המחנה.
לאחר שסאלמון מתעמת עם קאפו אכזרי, קצין אס-אס דורש ממנו להיאבק בקרבות אגרוף לשעשוע הנאצים. כנער אגרוף מוכשר, סאלמון מנצח בכל קרב ומקבל מזון נוסף. הוא חולק אותו עם חבריו בצריף.
אחיו נשלח לעבוד בזונדרקומנדו, יחידה של אסירים שנאלצו לעבוד במתקני ההשמדה. רבים מחבריו סירבו להשתתף בתהליך ההשמדה ונרצחו.
בהמשך אביו של סאלמון נשלח גם הוא לתאי הגזים. בחלקים אחרים של הסרט נראים בתיאורים מפורטים תאי הגזים והקרמטוריום.
לקראת סיום, אסירי העבודה נשלחים לגרמניה בצעדות מות קשות. סאלמון נשלח לעבוד בקרבת תאי הגזים. אז פורץ מרד הזונדרקומנדו: האסירים מפוצצים את קרמטוריום 4 והרגו מספר שומרים. המרד מדוכא במהירות, וכמה מאות אסירים מוצאים להורג.
סאלמון שורד ונשלח לבלוק 11, בלוק העינויים. בסוף הסרט הוא יוצא מבירקנאו ומבטיח למצוא את חברתו ולעלות לארץ ישראל.
התסריט נערך על פי עדותו של שלמה ארוך, שנכח בצילומים. רוב הסרט צולם באושוויץ ובבירקנאו, ובכללם הקרמטוריום המקורי שמופיע בסרט. המפיקים אף בנו מבנים לפי התוכניות המקוריות כדי לצלם את סצנות תאי הגזים.
הסוף בסרט שונה במעט מהעדות: ארוך שוחרר בפועל ממחנה ברגן-בלזן ב-1944, ואילו בסרט נראה שחרורו באושוויץ. עם זאת, קטעים על מרד הזונדרקומנדו וחיי הבלוק 11 נשענים על עדויות.
הבמאי רוברט יאנג היסס בתחילה לקבל את הפרויקט. הסרט צולם בעלות של כ-12 מיליון דולר, והחלו הצילומים ב-3 בפברואר 1989. הוענק אישור להשתמש במבנים קיימים באושוויץ, והחוויה כללה שישה שחקנים ישראלים, שחקנים אמריקאים וניצבים מקומיים.
מאמן האיגרוף טדי אטלס שימש יועץ לקרבות. שלמה ארוך עצמו הנחו את וילם דפו כדי שהקרבות ייראו אותנטיים.
אדוארד ג'יימס אולמוסרוברט לוג'יה
''ניצחון הרוח'' (1989) הוא סרט שבו וילם דפו משחק את שלמה ארוך. שלמה היה מתאגרף יהודי מסלוניקי שביוון.
הנאצים כבשו את יוון. משפחתו של שלמה הועברה לגטו. גטו הוא שכונה סגורה שבה רוכזו יהודים.
משפחתו הובלה באורח קשה למחנה אושוויץ. אושוויץ הוא מחנה ריכוז שבו אספו ושמרו אנשים.
שלמה עבד קשה. קאפו הוא אסיר שמפקח על אחרים.
הנאצים אילצו אסירים להילחם באגרוף כדי לבדרם. שלמה ניצח והשתמש באוכל כדי לעזור לחברים.
אחיו נלקח לעבוד בעבודה קשה מאוד שנשאה סכנות. חלק מאנשיו לא שרדו.
לקראת הסוף פרץ מרד נגד השומרים. קרמטוריום הוא מבנה שבו שרפו גופות; האסירים פוצצו אחד כזה במרד.
שלמה שרד. בסיום הוא יוצא מבירקנאו ומבטיח למצוא את חברתו ולעלות לארץ ישראל.
הסיפור מבוסס על עדותו של שלמה ארוך. רבים מהסצנות צולמו באושוויץ. חלקים מסוימים שונו בסוף ביחס לאמת.
הבמאי היה מהסס, אבל בסוף צולם הסרט בשנת 1989. מאמן האיגרוף טדי אטלס הדריך את הקרבות, ושלמה ארוך עצמו שיתף פעולה בצילומים.
תגובות גולשים