ניקولאי השני (1868, 1918) היה הקיסר האחרון של האימפריה הרוסית. הוא עלה לכס ב-1894 לאחר מות אביו, אלכסנדר השלישי. בתקופת שלטונו האימפריה נכנסה למשברים פנימיים וחיצוניים, ובסופו של דבר התפרקה בעקבות מהפכות ב-1917. ניקולאי ובני משפחתו הוצאו להורג ב-1918.
ניקולאי היה בנו של הצאר אלכסנדר השלישי והצארינה מריה פיודורובנה. אביו לא אימן אותו מספיק לשלטון ולפעמים חשב שהוא רך מדי. הוא התאהב והחליף נישואין עם נסיכה גרמנייה, אלכסנדרה, למרות התנגדויות פוליטיות ומשפחתיות.
כיורש העצר הוא יצא לנסיעות רבות. ב-1891 ניסיון התנקשות ביפן כמעט גרם למותו, והוא נותר צלקת במצחו. האירוע הזה חיזק את שנאתו ליפן.
ניקולאי הוכתר ושנה לאחר מכן אירוע ההכתרה במוסקבה ב-1896 הסתיים באסון בו רבים נרמסו למוות. הוא קיבל על עצמו שלטון בתקופה של מהפכות ואי-שקט פוליטי. המתנגדים שלו כללו מהפכנים שקיוו לשנות או להוציא את הממסד ממערכת השלטון.
בשנת 1905, אחרי הפסד במלחמה מול יפן, פרצה מהפכה שדחפה אותו להקים דומה, לפרלמנט נבחר. הדומה קיבלה סמכויות מצומצמות ונשארה תחת שליטתו של הצאר.
יועצו הקרוב בשנים הראשונות היה קונסטנטין פובדונוסטב, שידע להטיף לאוטוקרטיה ולשמרנות. הזעזועים והדיכוי של 1905 החמירו את האיבה כלפי המשפחה השלטת.
היחסים של ניקולאי עם הדומה היו מתוחים. הוא פזר דומות והחליף ראשי ממשלה. אחד מהם, פיוטר סטוליפין, ניסה לבצע רפורמות חקלאיות לחיזוק המשילות. סטוליפין נרצח ב-1911.
לאחר שלוש בנות נולד ב-1904 בנו אלכסיי. הוא היה חולה המופיליה, מחלה שמקשה על עצירת דימומים. המשפחה שמרה על סוד המחלה והשתמשה בסרטים כדי להראות צדדים חיוביים בחייהם.
בייאוש, אלכסנדרה נטתה להאמין בנזיר גריגורי רספוטין. רספוטין נראה כמי שלעיתים הצליח לעזור לאלכסיי בזמן דימום. הציבור וקרובי החצר חשדו בו בגלל התנהגות שאינה הולמת והשפעה פוליטית.
לאחר רצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד ב-1914, התמוטטה מערכת הבריתות. ניקולאי ניסה למנוע מלחמה, אך לבסוף הכריז על גיוס כללי ב-31 ביולי 1914. כך נכנסה רוסיה למלחמת העולם הראשונה.
הרוסים סבלו מהפסדים כבדים בתחילת המלחמה. ב-1915 ניקולאי לקח על עצמו את תפקיד המפקד העליון של הצבא ונסע לחזית. העדרו מהמולדת החמיר את חוסר היציבות, ואת חשד הציבור כלפי אלכסנדרה והשפעתה של רספוטין. רספוטין נרצח בדצמבר 1916 על ידי קבוצה מאצילי החצר.
הקשיים במלחמה והמשבר הכלכלי הובילו לשביתות ולמהפכת פברואר 1917. ב-15 במרץ 1917 (גרגוריאני) ניקולאי הוכרח לפרוש לטובת אחיו. אחיו מיכאיל סירב לקבל את הכתר למחרת, וסיומה של שושלת רומנוב אחרי כ-300 שנות שלטון הושלם.
המשפחה נשמרה תחילה בארמון, אך הועברה לטובולסק ואז ליקטרינבורג. שם הם הוחזקו בבית איפטייב כאסירים. בליל 16, 17 ביולי 1918 הם נעתרו לפקודת השלטון החדש והוצאו להורג, לאחר שנאמר להם כי יש סכנה.
הגופות הוסתרו, ונוצרו שמועות על ניצולים. מאוחר יותר, בשנות ה-90 לאחר נפילת ברית המועצות, נתגלו שרידים וזוהו בעזרת בדיקות DNA. נמצא כי גם אלכסיי ואחת הבנות נרצחו באותו הלילה; אזורים אחדים של גופות נשרפו והוסתרו בחיפוש אחר מקום קבורה סודי.
הסתרת הגופות עוררה שמועות על ניצולים. אנה אנדרסון טענה שהיא אנסטסיה. בדיקות DNA מאוחר יותר הראו שטענתה לא נכונה. בסוף שנות ה-90 ובראשית ה-2000 זוהו שרידי המשפחה ונקברו מחדש.
הכנסייה האורתודוקסית הכריזה ב-1981 על משפחת רומנוב כקדושים מעונים בגלות. ב-2000 הכנסייה הרוסית במולדת הכריזה על ניקולאי ובני משפחתו כ"נושאי פסיון".
ניקולאי נישא לאלכסנדרה ב-1894. היו להם חמשת ילדים: ארבע בנות ובן אחד, אלכסיי.
ניקולאי השני (1868, 1918) היה הקיסר האחרון של רוסיה. הוא עלה לכס ב-1894. בזמן שלטונו היו בעיות גדולות בפנים ובחוץ. בסופו של דבר המלוכה נפסקה. המשפחה מתה ב-1918.
ניקולאי גדל בארמון. אביו רצה שהוא יהיה רציני וחזק. הוא התחתן עם אלכסנדרה, נסיכה גרמנייה.
בהכתרתו ב-1896 קרה אסון בו אנשים נרמסו. זה פגע בתדמיתו בקרב העם.
אחרי הפסד במלחמה עם יפן פרצה מהפכה ב-1905. הצאר הסכים להקים דומה. דומה היא סוג של פרלמנט, גוף נבחר.
להם נולד בן, אלכסיי, ב-1904. הוא היה חולה המופיליה. המופיליה היא מחלה שמקשה על הגוף לעצור דימומים. משפחת המלוכה שמרה את זה בסוד. אמא שלו חיפשה עזרה אצל נזיר בשם גריגורי רספוטין. אנשים חשדו בו מאוד.
ב-1914 פרצה מלחמה גדולה. ניקולאי הכריז על גיוס צבאי ושררה מלחמה קשה. בהמשך הוא לקח על עצמו פיקוד צבאי ונסע לחזית. זה הוריד אותו מהבית והחמיר את הבעיות.
ב-1917 פרצה מהפכה. הצאר נאלץ לוותר על הכתר. המשפחה הועברה למקומות שונים עד שהגיעה ליקטרינבורג. בליל יולי 1918 המשפחה מתה. במשך שנים דיברו אנשים על כך שאולי מישהו ניצל.
רק בשנות ה-90 נמצאו שרידים והוכח בעזרת בדיקות מדעיות שזה אכן שרידי המשפחה. חלקי גופות נמצאו במקום אחר. ב-1998 שאריות המשפחה נקברו מחדש בקבר משפחתי.
תגובות גולשים