נמל התעופה עובדה

נמל התעופה עובדה (נמל תעופה = שדה תעופה) שכן בבקעת עובדה כ־65 ק"מ מצפון לאילת. לנמל היו שני מסלולי המראה מקבילים, אחד באורך 2,600 מטר והשני 3,000 מטר. הנמל פעל לתעופה אזרחית בין 1982 ל־2019, וממשיך לפעול כבסיס חיל האוויר הישראלי (בח"א 10).

בסיס חיל האוויר עובדה הוקם בשנים 1979, 1981 כתחליף לבסיס עציון ונחנך בנובמבר 1981. ב־1982 הוקם מסוף אזרחי כדי לקלוט טיסות שכר ישירות מאירופה. בתחילה הפעילות הייתה עונתית וכמה ימים בשבוע. עובדה הוכרז לעתים כנמל חלופי לנמל התעופה בן‑גוריון, אך מדרוגי בטיחות לא תמיד אפשרו זאת.

פתיחת עובדה איפשרה נחות של מטוסי נוסעים גדולים, כמו בואינג 767, שלא יכלו לפעול בשדה באילת. בחורפי 2015 חתמה ריינאייר על הסכם ממומן להפעלת טיסות ישירות לאילת דרך עובדה, והחברה החלה לטוס מנובמבר 2015. חברות לואו‑קוסט נוספות הצטרפו, והתקופה האחרונה של פעילות הנמל הייתה העמוסה בתולדותיו. בית נתיבות חדש נחנך בדצמבר 1989.

לאחר פתיחת נמל התעופה רמון הועברו כל הטיסות הבין‑לאומיות בהדרגה, וב־31 במרץ 2019 הופסקו ההמראות והנחיתות האזרחיות בעובדה. האתר שב להפוך לבסיס טיסה צבאי בלבד.

באפריל 2020, בזמן עצירת הטיסות בעקבות מגפת הקורונה, קודמו תכניות להקמת מתחם חניה לאומי לצד עובדה. המתחם תוכנן לקיבולת של עד 500 מטוסים בשטח יבש של כ־2,600 דונם. האקלים היבש במקום מקל על חניית מטוסים לפרקי זמן ארוכים בלי נזקי קורוזיה, והתעשייה האווירית תוכננה לנהל עבודות תחזוקה ושירות על המטוסים החונים.

נמל התעופה עובדה הוא שדה תעופה ליד אילת. הוא נמצא בערך 65 ק"מ מצפון לעיר. בנמל היו שני מסלולים. האחד 2,600 מטר והשני 3,000 מטר. הנמל עבד מאמצע שנות ה־80 עד 2019. היום יש שם בסיס חיל האוויר (בסיס = מקום של מטוסי צבא).

בבסיס החלו לעבוד בין 1979 ל־1981. ב־1982 נפתח מסוף לאזרחים. בהתחלה היו טיסות עונתיות מאירופה. עובדה אפשרה לנחות בה גם מטוסים גדולים שלא יכלו לנחות באילת.

בשנים האחרונות לפני הסגירה חברות זולות, כמו ריינאייר (חברת תעופה = חברה שמפעילה מטוסים), הפעילו טיסות ישירות לאילת דרך עובדה. ב־31 במרץ 2019 הופסקו כל הטיסות האזרחיות והנמל חזר להיות בסיס צבאי.

ב־2020 תכננו ליד עובדה חניון גדול למטוסים עד 500 מטוסים. האוויר היבש במקום טוב לחניית מטוסים זמן רב בלי חשש לנזק.