נצרות יוונית-אורתודוקסית היא קבוצה בכנסיות הנצרות האורתודוקסית שבהן שפת התפילה, או לפחות אחת מהשפות, היא יוונית-קוינה. יוונית-קוינה היא גרסה עתיקה של השפה היוונית שמשמשת בטקסים. סדרי התפילה מבוססים על המסורת הביזנטית. כנסיות אלה שונות מהכנסיות האורתודוקסיות הסלאביות, כמו הרוסית, אך חולקות עמן אמונה וטקסים דומים והכרה בבכירות הטקסית של פטריארך קונסטנטינופול, הפטריארך שמחזיק בעמדה סמלית מיוחדת בקרב האורתודוקסיה.
הכנסיות היווניות-אורתודוקסיות אינן גוף ארגוני נפרד. ההבחנה ביניהן לבין שאר הכנסיות מתייחסת בעיקר לשפה ולמסורת הטקסית. כל הכנסיות האורתודוקסיות נמצאות בקומוניון (אחדות דתית), ומאמין מכל קהילה רשאי להשתתף בתפילות ובסעודת האדון בקלות יחסית.
בין הכנסיות היווניות נכללות כמה מהפטריארכיות העתיקות והחשובות: קונסטנטינופול, אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים. גם הכנסיות הלאומיות של יוון וקפריסין והכנסייה של אלבניה נחשבות ליווניות-אורתודוקסיות, וכמה מהכנסיות האזוריות מחזיקות אפארכיות (מחוזות כנסייתיים) ברחבי העולם, למשל באמריקה ובאוסטרליה. במזרח התיכון, עד המאה ה-19 היו בראש הפטריארכיות לרוב אנשי מוצא יווני, אף על פי שרוב המאמינים היו ערבים. מאז המאה ה-19 חל שינוי: בירושלים השינוי איטי, בעוד שבדמשק הנהגה שינתה את שפת התפילה לערבית והפכה לערבית באופן מובהק.
בראשותה עומד פטריארך נוצרי-יווני-אורתודוקסי. בחירת הפטריארך נקבעת על ידי הסינוד הקדוש, מועצה של כמרים, אך המינוי נכנס לתוקף רק אחרי הכרה רשמית מהשלטונות. מאז קום מדינת ישראל, ההכרה נעשית בהחלטת ממשלת ישראל. למרות השם, רוב חברי הקהילה בארץ הם ערבים-ישראלים, לא יוונים.
סמלה של הכנסייה הוא הטאפוס (Τάφος, מילה יוונית), כלומר הקבר. הסמל נוצר משילוב האותיות היווניות טאו ופי והוא מסמל את הקבר הקדוש. ניתן לראותו על חזיתם של בניינים בבעלות נוצרית-יוונית-אורתודוקסית בארץ ישראל.
נצרות יוונית-אורתודוקסית היא קבוצת כנסיות בנצרות. נצרות = דת של ישו. אורתודוקסית = ענף ישן של הנצרות.
בכנסיות אלה משתמשים ביוונית-קוינה. יוונית-קוינה = יוונית עתיקה שמדברים בתפילות. הטקסים שלהם באים מהמסורת הביזנטית. הם מקבלים את הפטריארך של קונסטנטינופול כמנהיג טקסי.
הכנסיות לא מחוברות לגוף אחד. הן משתפות פעולה ומכבדות אחת את השנייה. כמה כנסיות חשובות הן של קונסטנטינופול, אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים. גם יוון וקפריסין שייכות לקבוצה זו.
ראש הכנסייה הוא פטריארך. פטריארך = ראש דתי. הוא נבחר על ידי סינוד. סינוד = מועצת כמרים. אחרי הבחירה צריך אישור מהשלטונות. מאז קום מדינת ישראל, המינוי מאושר על ידי ממשלת ישראל. רוב חברי הקהילה בארץ הם ערבים-ישראלים.
הסמל של הכנסייה הוא הטאפוס. טאפוס = קבר. הסמל עשוי מאותיות יווניות. הוא מסמל את הקבר הקדוש. רואים אותו על בניינים בבעלות הכנסייה בארץ ישראל.
תגובות גולשים