נקודת קיצון

נקודת קיצון היא נקודה שבה הערך של פונקציה הוא הכי גדול או הכי קטן.
מקסימום זה הכי גדול. מינימום זה הכי קטן.
יש שני סוגים: מקומי (בתוך אזור קטן) וגלובלי (בכל התחום).

פונקציה סקלרית (סקלרית אומרת: מחזירה מספר) מקבלת קלט ומחזירה מספר.
כדי למצוא נקודות קיצון בודקים את הנגזרת. נגזרת (שיפוע) אומרת האם הפונקציה עולה או יורדת.

אם הפונקציה גזירה בנקודה ויש שם קיצון מקומי, אז הנגזרת שם שווה לאפס.
אבל לפעמים הנגזרת שווה לאפס ולא מדובר בקיצון.
גם יכול להיות קיצון במקום שבו הנגזרת לא מוגדרת.
דוגמה: f(x)=∛(x^2). היא מוגדרת לכל x. הנקודה x=0 אינה גזירה שם, והיא מינימום.

בודקים אם הפונקציה יורדת לפני הנקודה ועולה אחרי. אם כן, זו נקודת מינימום.

אם הנגזרת השנייה חיובית, זו נקודת מינימום. אם היא שלילית, זו נקודת מקסימום.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!