נשיא הסנהדרין היה המנהיג של הסנהדרין הגדולה. הסנהדרין הייתה בית דין מרכזי ובית מדרש שפעלו אחרי חורבן הבית השני. לפעמים קראו לנשיא גם "ראש ישיבה"; לצידו עמד אב בית דין, שאחראי על הנהלת הדיינים.
כעשרים וחמש השנים אחרי חורבן הבית נבנו מוסדות הנהגה חדשים. רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל הובילו את בנייתה של ההנהגה הזו. רבים מהנשיאים היו בתקופת התנאים, ורובם נטו לשושלת בית דוד, צאצאי המלוכה. יש מחלוקת במחקר מתי בדיוק התחילו התפקידים האלה; חלקם נטו להראות שהם עתיקים ויש להם גם קשרים לשלטון הרומי והססאני.
הידועים ביותר בין הנשיאים בתקופת המשנה הם רבן גמליאל דיבנה, רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא. רבן יוחנן בן זכאי היה דמות מובילה אף שלא היה משושלת בית דוד.
לנשיא היו סמכויות הלכתיות וממשיות. הוא קבע את הלוח העברי וקידוש החודש, כלומר קבע מתי מתחיל כל חודש לפי עדויות. הנשיא שיחק תפקיד מרכזי בהחלטות על עיבור השנה, כלומר הוספת חודש להסתנכרן עם העונות.
בחלק מהדיונים בית הדין דרש את הסכמתו של הנשיא. גם מקרים של קרבן עלם דבר, קורבן שמובא אם נעשתה טעות ציבורית, דרשו את מעורבות הנשיא כדי להיחשב תקפים.
הרמב"ם מדגיש את מעמדו של הנשיא: הוא נייטרלי לעומת המלך והכהן הגדול, נדרש בידע, והוא נציג העם.
התואר "רבן" הוענק לנשיאים. חכמים נתנו חשיבות רבה להסמכה ולמידה. רק מי שקיבל סמכויות נכנס לשורות הסנהדרין וישב בה.
הנשיא ייצג את העם בפני השלטון הרומי. הוא מינה שליחים, אנשים שעקבו ופיקחו על הקהילות בתפוצות. השליחים גם גבו מס השליחים, דהיינו מס לתמיכה במוסד הנשיאות.
היה מתח בין מעמד הנשיאות, שנרכש בירושה ותמיכת השלטון, ובין מעמד החכמים, שהשיגו את מעמדם בידע ובאומנות ההלכה. עימותים בולטים התרחשו, למשל בין רבן גמליאל לרבי יהושע. לעתים הדיחו החכמים את הנשיא לפרק זמן קצר, ולעתים הנשיא השתמש בכוחו כדי לכפות כבוד.
במאה החמישית צומצמו סמכויות הנשיא, והרומאים ביטלו את התפקיד לאחר מות רבן גמליאל השישי ב-425. בשנים מאוחרות נעשו ניסיונות לחידוש הסנהדרין. הרב עדין אבן ישראל נשא בתואר נשיא בסנהדרין שהוקמה ב-2005 עד פרישתו ב-2008.
נשיא הסנהדרין היה ראש של גוף גדול בשם סנהדרין. סנהדרין = בית דין ובית ספר חכמים.
אחרי חורבן הבית נבנו מוסדות הנהגה חדשים. רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל עזרו לבנות את זה. כמה נשיאים ידועים הם רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא.
הנשיא קבע את הלוח העברי. קידוש החודש = קביעה מתי מתחיל חודש חדש.
עיבור השנה = הוספת חודש כשצריך כדי להתאים את הלוח לעונות.
הוא גם ישב בדיונים חשובים בבית הדין.
קרבן עלם דבר = קורבן שמובא אם יש טעות ציבורית. בשביל שהקורבן ייחשב צריך הנשיא.
התואר שלהם היה "רבן". חכמים למדו הרבה כדי לקבל תפקידים כאלה.
הנשיא דיבר בשם העם עם השלטון הרומי. הוא שלח שליחים. שליחים = אנשים שוודאו שמסייעים לקהילות והביאו כסף.
המס שנגבה נקרא מס השליחים.
היה לפעמים מריבה. הנשיא קיבל את התפקיד בירושה ממשפחה. החכמים קיבלו את הכבוד בגלל הידע שלהם. לכן לפעמים הם לא הסכימו.
במאה החמישית ביטלו את תפקיד הנשיא. במאה ה-21 היו ניסיונות לחזור על המוסד. הרב עדין אבן ישראל הוביל ניסיון כזה בין 2005 ל-2008.
תגובות גולשים