נתיחה שלאחר המוות (Post-mortem, או Autopsia; פתיחת גוף הנפטר לבחינה רפואית) היא ביתור של גופה כדי ללמוד על אנטומיה של הגוף ולקבוע סיבת מוות.
היוונים והרומאים הקדומים אסרו נתיחות מטעמים דתיים. הנצרות הקדומה עיכבה את התפתחות האנטומיה במשך זמן רב. נתיחות מסודרות החלו ב-1238 והפכו לחלק מהלימוד האקדמי במאות שלאחר מכן. אנדריאס וסאליוס נחשב לאבי האנטומיה המודרנית וביצע נתיחות פומביות.
בעבר נעשו גם ניתוחי מחקר על חיים, כדי לראות תהליכים בזמן אמת. היום, על פי המוסר הרפואי, זה אסור אם הניתוח נעשה רק לצורכי מחקר.
ניתוחים לאחר המוות נעשים לשלוש מטרות עיקריות:
1) לימוד ומחקר, לשפר הבנה של גוף האדם.
2) קביעת סיבת המוות, חשוב בחקירות פליליות.
3) לקיחת איברים להשתלה, להציל חיים של אחרים.
חוק מאפשר למסור גופה לבית ספר לרפואה אם הנפטר הסכים בכתב. בתי ספר לרפואה משתמשים בגופות כאלה בלימוד ובהכשרת רופאים. תוצאות נתיחות תורמות למחקרים ולזיהוי מחלות תורשתיות.
נתיחה יכולה לחשוף ראיות שעוזרות לחקירה, כמו קליעים או שאריות רעלים (רעלים = חומרים שגורמים למוות). שירותים מיוחדים, כמו המכון לרפואה משפטית, מבצעים נתיחות כאלה.
איברים (איברים = חלקי גוף חשובים כמו לב וכליות) חייבים להילקח בקרוב לאחר המוות. לעתים האיברים מגיעים מאנשים במוות מוחי, מצב שבו המוח הפסיק לתפקד, והלב נשמר פועל בעזרת מכונה עד להוצאת האיברים.
ב-1953 חוקקה ישראל את "חוק האנטומיה והפתולוגיה". על פי החוק נדרשת בדרך כלל רשות המשפחה לנתיחה. במשך השנים היו ויכוחים ציבוריים על ביצוע נתיחות ללא הסכמת המשפחה. ב-1980 תוקן החוק, לאחר דיונים פוליטיים ומאבקים חברתיים.
ביהדות יש דגש חזק על כבוד המת ולכן נטייה להימנע מפגיעה בגוף. יחד עם זאת, רבנים התירו נתיחה במקרים שבהם יש סיכוי להציל חיים אחרים. הדיון שונה בין הזרמים השונים, ורוב הזרמים החרדיים נוטים להימנע מנתיחות ככל האפשר.
נתיחה שלאחר המוות היא פתיחת גוף אחרי המוות כדי לבדוק אותו. המטרה היא להבין איך הגוף עובד ולגלות מדוע האדם מת.
לפעמים בעבר נמנעו מנתיחות מסיבות דתיות. רק מאוחר יותר החלו ללמוד אנטומיה (אנטומיה = לימוד חלקי הגוף) על ידי נתיחות.
יש שלוש סיבות עיקריות לנתיחה:
1) ללמוד על הגוף.
2) לבדוק למה האדם מת.
3) לקחת איברים (איברים = חלקי גוף כמו לב) שיעזרו לחולים אחרים.
רופאים משתמשים בגופות של אנשים שהסכימו לכך לפני מותם. זה עוזר ללמד רופאים ולמצוא מחלות שעשויות להשפיע על המשפחה.
נתיחה יכולה למצוא עדויות כמו חפצים או רעלים (רעלים = חומרים מזיקים). זה חשוב בחקירות כדי להבין מה קרה.
איברים לנטילה נשמרים במהירות אחרי המוות. לעיתים האיברים נלקחים מאדם במוות מוחי (מוות מוחי = המוח הפסיק לעבוד) והגוף מחובר למכונה להחזרת הדם עד להוצאת האיברים.
בשנת 1953 חוקק חוק שמגדיר מתי ניתן לערוך נתיחה. בדרך כלל צריך אישור מהמשפחה. במשך השנים היו ויכוחים ושינויים בחוק.
ביהדות בדרך כלל אסור לפגוע בגופה בגלל כבוד המת. אך אם הנתיחה יכולה להציל חיים של אחרים, יש מקומות שמתירים אותה.
תגובות גולשים