סדר טהרות

סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי בששת סדרי המשנה. הוא עוסק בחוקי טומאה וטהרה, מצבים טקסיים שמגדירים מתי דבר או אדם נחשב "טמא" (לא טהור מבחינה דתית) ומתי הוא "טהור" (מותר מבחינה טקסית). בתלמוד מסבירים את הפסוק "וָדָעַת" כהרמז לסדר זה, מפני שההלכות בו מורכבות ומעניקות הבנה עמוקה יותר.

הסדר כולל שתים עשרה מסכתות. הרמב"ם מסביר את הסדר ההלכתי של המסכתות: מתחילים במסכת כלים, שכן היא בוחנת אילו כלים עלולים להיטמא. אחריה מסכת אהלות שעוסקת בטומאת מת, הטומאה החמורה ביותר. לאחר דיון בטומאת מת מופיעה מסכת פרה על טהרה מפרשת הפרה האדומה. בהמשך מובאות דינים קלים יותר, ביניהם טהרות, מקוואות ונידה. מסכתות כמו זבים ומכשירין סודרו לפי סדר הופעת הדינים בתורה. בסיום מופיעות מסכתות קצרות יותר, כגון טבול יום וידיים.

הלכות טומאה וטהרה מרוכזות בעיקר בספר ויקרא ובפרשיות שמיני, תזריע ומצורע. חלקים חשובים גם בספר במדבר, בפרשת חוקת. במשנה קיים סדר טהרות מלא, ובתוספתא יש המשך של הסוגיות. מדרשי ההלכה מקשרים בין הפסוקים שבכתב לבין ההלכות שבעל־פה.

בתלמוד הבבלי חסר רוב הסדר, ונותרה בו רק מסכת נידה. סיבוב זה מוסבר בכך שהלכות טהרה לא תמיד היו רלוונטיות בכל הדורות. עם זאת, סוגיות רבות על טומאה וטהרה מופיעות במסכתות אחרות, במיוחד בפסחים, חגיגה וחולין. סוגייה מפורסמת בתחום היא "רבי חנינא סגן הכהנים" בפסחים, שהיא ארוכה ומסובכת. התלמוד מציין שקשה ללמוד נושאים אלה, ובאמת היו חכמים שהתקשו בהם.

ימי הביניים ידעו מעט חיבורים ייעודיים לטהרה. הבולט שבכולם הוא הרמב"ם, שכתב פירוש למשנה ולשמונה חטיבות ב"ספר טהרה" שבמשנה תורה. חיבוריו כוללים מערך שיטתי של הלכות: טומאת מת, פרה אדומה, צרעת, טומאת משכב ומושב, אבות הטומאות, טומאת אוכלין, כלים ומקוואות. בפירושו למשנה הוסיף הרמב"ם הקדמה מקיפה, שבה התייחס לקושי בלימוד נושאים אלו ולאיסוף החומר.

בזמנים החדשים נכתבו גם ספרים שמרכזים את סוגיות הסדר. ראויים לציון ספריו של הרב יהודה ליב אדל, וכן חיבורים מודרניים כמו "שערי דעת" של הרב שלמה פלדמן. יש גם יוזמות מודרניות של המכון למקדש שמוציא סדרות על נושאי טהרה וקדשים.

ברוב הישיבות הלימוד העמוק של סדר טהרות אינו שגרתי. עם זאת ישנה התעוררות יחסית, ומוסדות שלומדים את הנושא באופן ייחודי הוקמו. נכתבים ספרים שמסכמים ומבררים את ההלכות, וממונים על כך מכון המקדש ועמותות אחרות.

סדר טהרות הוא האחרון מששת סדרי המשנה. הוא עומד אחרי סדר קדשים. הסידור הזה משקף את סדר ספר ויקרא: קודם דיני הקורבנות, לאחר מכן דיני טומאה וטהרה.

סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי במשנה. הוא מדבר על טומאה וטהרה. טומאה זה מצב שלא נקי מבחינה דתית. טהרה זה מצב נקי.

בסדר יש שנים עשר חלקים קצרים, שנקראים מסכתות. הם מסודרים לפי הרמב"ם. מתחילים במסכת כלים, כי צריך לדעת אילו כלי מתחמאים. אחריה באה מסכת אהלות, שעוסקת בעיקר בטומאת המת. אח"כ יש מסכת פרה על פרה אדומה שעוזרת להיטהר.

בחוקים בתורה הדברים האלה כתובים בעיקר בספר ויקרא. בחכמי המשנה ובתלמוד יש הסברים והרחבות על החוקים.

בתלמוד הבבלי רוב הסדר לא נמצא. רק מסכת נידה נותרה במלואה בבבלי. עם זאת יש הרבה דיונים על טהרה במסכתות אחרות.

הרמב"ם היה רב גדול. הוא כתב ספר בשם "ספר טהרה" כחלק ממשנה תורה. שם הוא ארגן את כל חוקי הטהרה לחלקים ברורים.

כיום לא תמיד לומדים את כל סדר טהרות בישיבות. אך יש התעניינות חדשה. יוצאים ספרים ומחקר שמסבירים את ההלכות.

הסדר נמצא בסוף ששת סדרי המשנה. הוא אחרי סדר קדשים. זה כמו בספר ויקרא שמסדרים את הדברים באותו אופן.