סופרנובה 1987A

סופרנובה 1987A נצפתה מכדור הארץ ב־23 בפברואר 1987. היא הגיעה לשיא הבהירות במאי, עם בהירות נראית קרובה ל־3. האירוע התרחש בענן מגלן הגדול, גלקסיה ננסית קרובה לשביל החלב, והייתה הסופרנובה הבהירה ביותר מאז שנת 1604. זו הייתה ההזדמנות הראשונה בעידן המודרני לעקוב בצפיפות אחרי התפתחות סופרנובה ולמדוד את שטף חלקיקי הנייטרינו שיצאו ממנה.

גילוי הסופרנובה נעשה במקומות שונים ב־24 בפברואר 1987, יממה אחרי שהאור התחיל להגיע לכדור הארץ. יאן שלטון צילם אותה בטלסקופ בלאס קמפנס בצ'ילה. גם אסטרונומים חובבים צפו וצילמו את האזור; השוואת תמונות של אלברט ג'ונס ורוברט מקנאוט הראתה שהפוטונים הראשונים הגיעו בין 09:30 ל־10:30 UTC. בחודש מאי נאסף גם תצפית על־סגולה מהלוויין הסובייטי Astron.

נייטרינו (חלקיקים תת־אטומיים קלים וחמקמקים שמגיבים בעיקר בכוח הגרעיני החלש) נוצרים בליבת הכוכב בתהליכים בין אלקטרונים לפרוטונים. מרבית הנייטרונים שנוצרים נשארים בכוכב, אבל הנייטרינו מצליחים לחמוק בקלות יחסית. מאחר שנייטרינו נעים כמעט במהירות האור והם נפלטים מוקדם מאוד, הם הגיעו לכדור הארץ לפני האור בכמה שעות.
כשלוש שעות לפני שהאור הגיע, גילו גלאיי נייטרינו אותות קצרים שנמשכו עשרות שניות. בגלאי סופר קמיוקנדה ביפן זוהו 11 אירועים, ב־IMB בארצות הברית זוהו 8, ובבקסאן ברוסיה 5, בסך הכל 24 מדידות. המספר הקטן נובע מהמעטה בשיעור האינטראקציות של נייטרינו עם החומר, אך ההתאמה למודלים הראתה שכ־99% מאנרגיית הפיצוץ משתחררת כקליטת נייטרינו.
הגילוי הזה אישש גם את ההנחה שהכבידה משפיעה באופן זהה על חומר ועל אנטי־חומר; מדידות הזמנים הבינלאומיות היו מוגבלות בדיוק, אך הצביעו שכל החלקיקים הגיעו בתוך זמן קצר של שניות עד דקה. חלק מהגלאים חוו תקלות, אך הגילוי בכל זאת התאפשר.

כוכב האם נקרא Sanduleak -69° 202. הוא זוהה ב־1970 על ידי ניקולס סנדוליק והיה על־ענק כחול (כוכב גדול וחם). סביב המיקום נמצאת טבעת גז ברדיוס של כ־0.7 שנות אור, שנוצרה לפני ההתפוצצות. הטבעת החלה לזהור חודשים לאחר ההתפרצות בגלל הקרינה, ואז דעכה. כעשר שנים לאחר מכן גל ההדף מהפיצוץ הגיע אליה והיא זוהרה שוב. בשנת 1994 טלסקופ החלל האבל גילה שתי טבעות חיוורות יותר, שממוקמות מעל ומתחת לטבעת הראשית, ויוצרות מבנה בצורת שעון־חול.
לפי המודל המקובל, שארית הכוכב אמורה להפוך לכוכב נייטרונים (כוכב קומפקטי וצפוף) או לחור שחור (אזור שבו הכבידה חזקה מאוד). נכון לשנת 2012, עדיין לא נמצאו ראיות ברורות לאף אחד מהם במרכז 1987A.

סופרנובה 1987A נראתה ב־23 בפברואר 1987. היא נמצאה בענן מגלן הגדול (גלקסיה קטנה ליד שביל החלב). זו הייתה הסופרנובה הבהירה ביותר מאז 1604.

הסופרנובה התגלתה ב־24 בפברואר 1987 בכמה מקומות. אסטרונומים חובבים וצילמים השוו תמונות. התמונות הראו שהאור הגיע בין 09:30 ל־10:30 UTC.

נייטרינו (חלקיקים קטנים וקשים לזיהוי) יצאו מהכוכב לפני שהאור יצא. הם הגיעו לכדור הארץ כמה שעות לפני האור. גלאים ביפן, בארה"ב וברוסיה זיהו יחד 24 חלקיקים. זה הראה שמאוד הרבה נייטרינו נוצרו בסופרנובה.

כוכב האם נקרא Sanduleak -69° 202. הוא היה על־ענק כחול (כוכב גדול וחם). סביבו הייתה טבעת גז, ברדיוס של כ־0.7 שנות אור. הטבעת החלה לזהור אחרי הפיצוץ, ואז דעכה. כעשר שנים לאחר מכן גל ההדף הגיע והטבעת זוהרה שוב. בשנת 1994 האבל גילה שתי טבעות נוספות שמייצרות צורת שעון־חול. אחרי הפיצוץ נשאר שארית שיכולה להיות כוכב נייטרונים (כוכב קטן וצפוף) או חור שחור (אזור עם כבידה חזקה). עד 2012 לא נמצאה הוכחה לשניהם.